חלומות בהקיץ

" אלוהים אדיריים!" קרא סיריוס כשהוא וג'יימס נכנסו לאולם הגדול. השמיים המלאכותיים הראו ענני סערה כבדים, וגם מהחלונות נשקף אליהם אותו מראה. ינשופים רטובים עד שד עצמותייהם נחו בדממה על השולחנות, מתעלפים לאחר שהביאו את המכתב לבעליהם. ג'יימס סקר במבטו את האולם הגדול, מודאג, מנסה לראות אם הגיע הינשוף השחור שלו, מרטין. לא נראתה שום צללית שחורה באופק. לא שחורה וגדולה כמו מרטין. ג'יימס התיישב בעייפות. כל הלילה חווה סיוטים על סוורוס ולילי, הנשיקות שלהם, החיבוקים והאהבה, ואז היה מתעורר בבהלה, מגלה שזה רק סיוט חוזר. אבל מצד שני גם חלם על הרגע שהיא אמרה ג'יימס. מילה כל כך קטנה, אבל עושה אושר בלב. וכל כך יפה, במיוחד שהיא מגלגלת את שמו על שפתיה. " קרניים, הכל בסדר?" שאל סיריוס, מביט מהצד בג'יימס. " כן.. אני קצת עייף, זה הכל. תודה על הדאגה, רך-כף" מילמל ג'יימס. " בבקשה... אני לא דואג לחינם, קרניים. תישן היום טוב כי מחר יש ליל ירח מלא" הוסיף סיריוס בלחישה.

"כן, ברוור! אני יתאפס על עצמי, אל תדאג. אני לא ייתן לחבר שלי ולמחלה הפרוותית שלו" הוא קרץ לרמוס. " להסתכן בגלל שאני עייף. שמונה היום אני במיטה" הוא חייך. " אהה, נראה אותך" הקניט אותו סיריוס. " פעם שעברה שאמרת שמונה זה יצא אחת בלילה. מה ההפרש שעות? אמ... חמש, אם אני לא טועה". " הפעם אני יעשה מאמץ" הבטיח ג'יימס. " לא תצליח להירדם אם תמשיך לנעוץ בה מבט ככה,  קרניים. כל אדם שהוא לא עיוור רואה איך שאתה מאוהב בה. תמשיך ככה והעפעפיים שלך לא יסגרו. תאמין לי" סיריוס צדק. ג'יימס נעץ בלילי מבט ממושך. היא נראה לו איך שהוא- שונה, מוכרת אבל שונה ביחד. " אבל רך כף, היא כל כך יפה" טען ג'יימס להגנתו. " אוך, ג'ינג'י זה לא יפה עם עיניים ירוקות" אמר סריוס בביטול. ג'יימס הסתכל עליו כמה שניות בזעם ואז הוא הבין מה אמר. " סליחה.." הוא יבב. " התכוונתי שג'ינג'י זה לא יפה עם עיניים ירוקות, זה מדהים". " אויש, נו, נמאס לי לראות אותה מתנשקת עם סברמאוס" רטן ג'יימס. הוא קם ממקומו, שלוף שרביט, ויצא לעשות משהו לא ידוע לסברמאוס. לא ידוע, אבל בטוח שגדול, חשב סיריוס. "ניתן לו הפעם את הקרדיט..זה העסק שלו" מילמל סיריוס לעצמו. " ועכשיו, למופע!" הוא חייך לעצמו חיוך זדוני מעט. כלוומר הרבה. הוא נשען ברווחה על משענת הכסא. חבל שאין לי פופקורן, חשב.

-מצידו של ג'יימס-

" אווח סברמאוס, כמה שאתה הולך למות", סינן ג'יימס לעצמו בכעס בזמן שהתקדם במהירות לעבר שולחן סלית'רין, שם התנשקו סוורוס ולילי בלהט. הוא התחבא מאחורי כיסא של ילד שמן מהשולחן של הפלפאף (השולחן שליד סלית'רין) ומילמל לחש לא מובן, בהצביעו לכיוון של סברמאוס, נזהר לא לכוון אותו על לילי. הוא התחבא מתחת לגלימת ההיעלמות שלו וצפה במתרחש. לסוורוס, ששפתיו הדבוקות לאלו של לילי קרה אסון, והכל בעזרתו הנדיבה של ג'יימס, כמובן. שפתיו של סוורוס התמלאו ביבלות. לילי התנתקה ממנו במהירות. " אווח, סוורוס, מה קרה לשפתיים שלך?" שאלה לילי חצי בדאגה חצי בגועל. היא הושיטה לו מראה. אחרי שבחן את שפתיו, סינן:" הכל בגלל פוטר המסריח". " אבל סוו, הוא לא פה, איך הוא יוכל להטיל עליך קללה?" שאלה לילי. " כמו שהוא עשה הרבה פעמים" אמר סוורוס בלחש. " מצטער לילי, אני הולך" אמר בקול ועבר את האולם בריצה.

הפרק הקודם