הכבשה השחורה

"ריילון,רדי למטה לארוחת הערב!"קראה אליז.

"אני כבר באה,אמא!"

ריילון קמה מהכיסא,סגרה את הספר וירדה לחדר האוכל.

להפתעתה, הוא היה חשוך.היא הדליקה את האור וכמעט קיבלה התקף לב.

"הפתעה!"

"אתם נורמאליים?!כמעט הרגתם אותי!"כעסה על משפחתה.

וכשהיא נרגעה מעט,הוסיפה:"חוץ מזה,הפתעה מאוד...מפתיעה."כולם התפקעו מצחוק."מזל טוב!את בת 11!"קרא קול דקיק ומתוק."אני רק בת 5."הוסיף הקול בטון נעלב.

ריילון ציחקקה והרימה את לונה באוויר."לא משנה בת כמה את,"אמרה,"את תמיד תהיי בת דודתי האהובה ביותר!"

עוד קול נשמע מאחוריה,גם כן נעלב."ומה איתי?"ריילון הניחה את לונה על הריצפה."אתה בת דודה שלי?"היא עיקפה את אפה.כולם צחקו.

היא הרימה גם את מייק באוויר."אני בטוחה  שגם ממך יצא משהו טוב,בן דודי האהוב."היא חייכה,והוא גם.

"אז,שנתחיל?"שאלה קייטה ברוך האופייני לה.

כולם היהנו והמסיבה התחילה.

מה לא היה במסיבה?

הייתה מוסיקה,ממתקים,חידונים,ריקודים,מתנות,ינשוף...

רגע,ינשוף?!

ריילון סובבה את ראשה באיטיות לאחור,למתלה שליד הדלת.

הוא עמד שם,יפה תואר,זהוב וכסוף גם יחד.

היא התקרבה עליו והסתכלה על רגלו.

היה עליה מכתב.

היא לקחה את המכתב בזהירות,והסתכלה על הסמל.

הוגוורטס.

היא פתחה את המכתב וקראה את תוכנו.

היה כתוב בו שגברת וויזלי תבוא לאסוף אותה ביום רביעי ה-1 באוגוסט,ב-10 בבוקר.

היא רצה על אימה בהתרגשות גלויה.

"הוגוורטס!!!!!!"

אימה חייכה והסתכלה על המכתב.

היא הנהנה על השאלה שעוד לא נשאלה,מוציאה את ריילון מהאדישות שעוד נשארה בה.

היא בפנים.

היא הולכת מחר לסמטת דיאגון.

הפרק הקודם		הפרק הבא