דאליאנה מאלפוי

דראקו נפרד מדאליאנה -לאחר שעזר לה למצוא תא- בטענה שהוא צריך ללכת לקרון המדריכים. דאליאנה גילגלה את עיניה."אתה חייב?" שאלה בשעמום. דראקו חייך. "ברור, אז איך אני אוכל להרחיק את הבוצדמים המעצבנים ממך ולתת להם את מה שמגיע להם?" דאליאנה החזירה לו חיוך."לא חשבתי על זה ככה." מלמלה בינה לבין עצמה,ודראקו יצא מהתא. לאחר שדאליאנה קראה קצת מהספר שהביאה, היא נתקפה ב'התקף שיעמום  מנטלי' ויצאה על מחוץ לתא,כדי להתרענן. כמה דקות לאחר מכן נתקעה בה ילדה. לילדה היה שיער חלק בצבע בלונדיני מעט חלש, עיניים אפורות-ירקרקות ומשקפיים מלבניות עם חצי מסגרת כחולה וכחול עם פס לבן בצדדים.כמה פטתי. "סליחה, אני ממש מצטערת שנתקעתי בך. את בסדר?"אמרה הילדה לדאליאנה, קמה ואוספת את הספרים שהתפזרו לכל עבר. דאליאנה קמה גם כן ועזרה לה לאסוף את הספרים."לא זאת אני מצטערת. זאת אשמתי שנתקעת בי." לפתע תפסה את עיניה כריכה של ספר כלשהו.דאליאנה נשנקה."מה קרה?" שאלה הילדה בדאגה,מתקרבת לדאליאנה כדי להבין את פשר ההשתנקות. "מאיפה יש לך את "קהילים נגד וספרים 4?' חיפשתי בכל חנויות הספרים ולא מצאתי!!!"התפרצה דאליאנה. הילדה חייכה."גם אני לא מצאתי אותו בחנויות הספרים. חברה של אמא שלי עובדת כמוציאה לאור,היא נתנה לי אותו." "את יכולה להשאיל לי אותו?אני כבר מתה לדעת איך דן הגיב כשווספר אחת ענה לו."-"לדעתי זה לא היה ווספר אחת."-"מה, באמת? מי עוד חוץ ממנו יכול להיות?" הילדה חייכה."ווספר שתיים." דאליאנה פערה את פיה."לא יכול להיות!!! הרי כתוב בפירוש שלווספר אחת הייתה צלקת מהשרפה! זה חייב להיות הוא!!!" חיוכה של הילדה התרחב. "בדיוק." דאליאנה בהתה בה מבולבלת."סליחה?" הילדה חזרה על דבריה, ואף הרחיבה."בדיוק. זה לא יותר מדי צפוי? חוץ מזה, ווספר אחת לא חייב להיות אבא שלהם בשביל להיות בשריפה,הוא פשוט יכול לבוא סתם ככה! ו-וספר שתיים אמר שעוד מעט הוא ישתמש בקשרים בשביל לזכות באמונו של דן! זה לא יכול להיות שזה וספר אחת!" דאליאנה חשבה על זה לרגע,ואז החזירה את הספרים שאספה מהרצפה לילדה."אולי את צודקת."הכריעה לבסוף. "כמה לא מנומס מצידי!" חיוכה של הילדה נכבה כלא היה."שמי הוא קארין, קארין פורת." היא העבירה את כל ספריה ליד ימין והושיטה את ידה השמאלית ללחיצה."איך קוראים לך?" "דאליאנה,"היא ענתה ללא היסוס."דאליאנה מאלפוי." הן לחצו ידייים."רוצה לבוא איתי לתא שלי? אני אכיר לך את חברותיי." דאליאנה היססה.'מה אם הן בוצדמיות? מה אם היא בוצדמית?' קארין כנראה קראה את מחשבותיה, כי היא המשיכה בחיוך."ואל תדאגי, כולן אצלינו מחצויות דם ומעלה." היא נשאה עליה מבט מחוייך."אני עצמי טהורת דם." ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ השעה הבאה עברה על דאליאנה בנעימים: היא מצאה חברות חדשות, ודברה איתן כמו שלא דברה עם אף אחד אחר. היא קלטה די מהר את השמות של הבנות:רוני- ילדה בעלת שיער שטני יפיפה ומשקפיים מרובעות. ממש אוהבת לרדת על אנשים. אמילי-ילדה גבוהה ורזה עם שיער בגוון של רוני וקול די צרוד,אבל היא למדה להתרגל לזה. דיאליה וג'יין- חברות בלתי נפרדות.לדיאליה שיער ג'ינג'י יפיפיה ופנים מנומשות וחיוורות שמבליטות את עיניה הירוקות,ולג'יין שיער שחור כשמיי לילה נטול ירח ועיניים שחורות ומהפנטות אפילו יותר. דיאליה התחילה את חייה בבית משפחת וויזלי,אבל בגדה בבוגדות הדם ושבה להיות טהורת דם נאמנה. היא גרה אצל ג'יין,שעוזרת לה עם העיניין.משפחתה של ג'יין, משפחת דולוחוב, קיבלו את דיאליה בזרועות פתוחות כשסיפרה להם על תוכניותיה. הייתה גם מליה, ילדה חומת שיער ושחורת עיניים עם משקפי אליפסה בצבע טורקיז.היא הייתה חצויית הדם היחידה, אבל הוריה משרתים את וולדמורט בשמחה רבה,כך שנחשבה כשווה למעמד של טהורות הדם. קארין הייתה בעלת מעמד הדם הכי גבוה,מלבד דאליאנה כמובן.ולכן היא החליטה את כל החלטות הקבוצה. אחרי כשעה של דבורים על ספרים, קווידיץ',לימודים ובתים,דאליאנה אמרה לחברותיה שהיא יוצאת לרגע כדי לבדוק איפה אחיה. היא הגיעה לתא שלה והתיישבה בו כדי לחכות לדראקו. בדיוק כשהיא התחילה לקרוא ספר הוא הגיע. הוא התיישב לידה והיא הורידה את הספר."איפה היית?"שאל דראקו."ראיתי אותך נכנסת לתא." דאליאנה סיפרה לו על החברות שפגשה, והוא נאנח."הן טהורות דם, אני מקווה?"הוא שאל בתקווה."כן,אבל אחת חצויית דם." דראקו נאנח אנחת הקלה ופרע את שיער אחותו."את יודעת לבחור נכון את החברות שלך."הוא חייך. "ועכשיו,רוצה ללכת איתי להשתעשע קצת?"

הפרק הקודם		הפרק הבא