כשהעטלף פגש את הליצן

אוקי, אז קודם כל אני רוצה להגיד שזה פעם ראשונה שאני מפרסמת משהו שהוא לא בפאנדום הארי פוטר. אבל אני אוהבת עוד דברים. כן! אז החלטתי לכתוב פאנפיק על באטסי וג'וקי (באטמן וג'וקר).

מקווה שתאהבו :)

פרטי פיק:

פאנדום: באטמן

שיפ (סלאש): באטמן/ג'וקר

דירוג: אממ PG- 13 אני חושבת

ז'אנר: רומנטיקה, מתח, דרמה וכאלה

זכויות יוצרים: קומיקס די סי וכל היוצרים הנחמדים של באטסי וחבריו

הלילה היה חשוך וגשום. הג'וקר ישב באחד המשרדים שאת מנהלו הרג לפני ימים מספר, ובהה בטיפות הגדולות על החלון, שקוע במחשבות על הקרב האחרון עם איש העטלף. הוא לא יכול היה להכחיש, שכל הקרבות האלה, מתחילים לשעמם אותו. כל פעם, הוא יושב, מתכננן תוכנית גאונית ללכוד את באטמן. הוא מצליח. הם נלחמים. כל אחד זורק מידי פעם איזה משפט מתוחכם. בסוף, באטמן לוכד אותו ובורח לפני קום המשטרה. השוטרים באים, הג'וקר מצליח לברוח וחוזר חלילה. נו, באמת, עוד כמה זמן כל זה ימשך?!

למען האמת, הג'וקר עשה זאת רק מסיבה אחת- לראות את האביר האפל. להריח את ריחו בזמן שהוא מקרב את הסכין אל הצוואר המושלם של איש העטלף. כן, הג'וקר הבין מזמן את רגשותיו אל באטמן. הקרבות איתו לא היו כמו הקרבות עם הציידת, איש הגומי, חץ ירוק, או על גיבורי- העל מפלסטיק האלה! הו, לא. עם באטסי זה היה אחר לגמרי. הג'וקר נשם בכבדות. עם באטמן זה היה מלהיב, מעניין, מאתגר ו, אוף! מדוע זה לא כך עוד!

התשובה הייתה, שזה הפך להיות שגרה. שום דבר חדש לא קרה. וכמה הג'וקר רצה שזה יקרה!
טיפה גדולה נחתה על הזכוכית, גדולה כמעט כמו הטיפה שזלגה על הלחי מלאת האיפור של הליצן שלנו.

והנה נגמר הפרק הראשון.

אהבתם?

יש לכם הערות/ הארות?

תגיבו!

		הפרק הבא