החיים לאחר המלחמה

בפאנפיק הזה אני אספר לכם את סיפור העתיד, מרגע הנישואים של הארי וג'יני, ועד לסיום שנות לימודיהם של ילדיהם.

יש למה לצפות!!(:

---------

הארי וג'יני ישבו מחובקים על אחת הספות במחילה. זו הייתה שעת ערב והאח הפיץ אש חמימה שהאירה את הבית.

הארי סיים את השלמת לימודיו בשנה השמינית בהוגורטס לאחר המלחמה, וג'יני סיימה את שנתה השביעית והאחרונה.

"אני אוהב אותך, ג'יני שלי," לחש הארי וליטף את שיערה בחום.

"גם אני אוהבת אותך, הארי," ג'יני השיבה ונשקה על לחיו.

גברת וויזלי נכנסה לסלון והתיישבה על הכורסא הגדולה של מר וויזלי. היא הביאה איתה קלף ועט נוצה.

"ג'יני חמודה, כתבתי את כל שמות המוזמנים לחתונה, עכשיו הארי צריך לכתוב את המוזמנים שלו ונשלח את ההזמנות."  

הארי לקח את הקלף הארון ועט הנוצה מידיה של גברת וויזלי והחל רושם שמות.

"אתה מתכוון להזמין גם את דודיך?" שאלה ג'יני.

"כן. אני יודע שהיחסים בינינו לא היו מעולים, אבל בכל זאת הם נתנו לי מחסה במשך 16 שנים וזה לא דבר מובן מאליו בשבילם ובשבילי. אני אזמין אותם." אמר הארי.

"כל הכבוד יקירי," אמרה גברת וויזלי וקמה. "ג'יני, קראי לאחיך ולהרמיוני שירדו לאכול, בבקשה."

ג'יני נאנחה, נישקה את הארי קצרות על שפתיו ועלתה במדרגות לחדרו של רון.

היא דפקה על הדלת. "רק רגע," נשמע קולה של הרמיוני מתוך החדר. רון פתח לה את הדלת.

"אמא אומרת שתרדו למטה לאכול." אמרה ג'יני. "אנחנו תיכף יורדים," רון אמר וסגר את הדלת.

הוא התיישב על המיטה ליד הרמיוני.

"נו, אז מה את אומרת?" שאל רון את חברתו לאחר שנעל.

"לדעתי זה רעיון מעולה. לאן חשבת ללכת?"

"יש אגם לא רחוק מכאן, קצת אחרי הבית של הלאבגודים. אני חושב ששם זה יהיה מושלם."

"אני חושבת שהם יופתעו מאוד. צריך לקשור להם בד כלשהו על העיניים ואז לפתוח להם אותו בשקיעה או משהו כזה.

רונלד, לא ציפיתי ממך לרעיון כזה," חייכה הרמיוני.

"למה לא?" שאל רון ועשה עצמו כאילו הוא נעלב.

הרמיוני ישבה על רגליו ושיחקה בשערו הג'ינג'י. "יש בך משהו מיוחד, רון," היא אמרה בלחש ונישקה אותו. משחק הלשונות המוכר.

"ילדים, רדו כבר למטה ! האוכל מתקרר !" קראה גברת מולי, כמה קומות מתחתיהם. הם התנתקו וסומק היה על פניהם.

"קדימה הרמיוני, אני מריח תפוחי אדמה," אמר רון ופתח את הדלת.

הרמיוני צחקה בצחוק מתגלגל על רעבונו התמידי של בן זוגה והצטרפה אליו כשירד במדרגות.

הארי וג'יני כבר התחילו לאכול, והרמיוני ורון שטפו ידיים וישבו לשולחן. ארוחה קטנה זו, הזכירה לכל משתתפיה את ארוחות הפאר בהוגורטס.

גברת וויזלי יכלה בקלות להיות שף ברמה בינלאומית בזכות מאכליה הטעימים ומתכוניה הנהדרים.

אין אף אדם שביקר בבית משפחת וויזלי ויצא משם רעב. מעשה ידיה של גברת וויזלי זכו לכך הרבה שבחים, והדבר נתן לה מרץ להכין בכל פעם מעדן חדש וערב לחך.

הרביעייה סיימה את הארוחה, ופינו את צלחותיהם לפח. ג'יני הפעילה קסם בית פשוט ששוטף את הכלים ודואג להחזיר אותם לארון כשהם יבשים.

הם הצטרפו לגברת וויזלי בסלון הבית, בכתיבת הזמנות.

"אמא," אמר רון והביט ברשימת השמות. "אנחנו חייבים להזמין את הדודה מיוריאל? היא לא עושה כלום חוץ מלרטון ולהעיר לכולם."

הרמיוני נזכרה מה הייתה תגובתה כשראתה את רגליה של הרמיוני, והאדימה כולה.

"מתוק, משפחת וויזלי כוללת המון סוגים של אנשים, ואנחנו צריכים לקבל את כולם. קח לדוגמא את ביל שלא מוכן לקצר את השיער שלו למרות איך שזה נראה." כולם החליפו מבטים צוחקים.

"וחוץ מזה," הוסיפה גברת וויזלי, "הדודה מיוריאל היא מצד המשפחה של אבא, אז תבואו אליו בתלונות, לא אליי."

"מה אבא?" קרא מר וויזלי מדלת הכניסה, ונכנס לסלון. הוא התיישב ליד הארי ורון ונשק לג'יני על הלחי.

"מה קרה, ארתור?" שאלה גברת וויזלי בשעשוע. "אתה נראה קורן במיוחד."

"מולי, תגידי לי מזל טוב, קודמתי." אמר מר וויזלי וחיוך התפרס על כל פניו.

"באמת ?" שאלה ג'יני בתדהמה. "הו, אבא, זה נפלא !" אמרה באושר והעניקה לו חיבוק ענק.

"כל הכבוד, מר וויזלי !" אמר הארי ולחץ לו את ידו.

"תודה, תודה, אתם עכשיו רואים לנגד עינכם את ראש מחלקת הספורט במשרד הקסמים !"

"ספורט ?!" הופתעו כולם.

"מדוע עזבת את תחום המוגלגים, ארתור?" שאל גברת וויזלי כאילו בעצב, אך בעצם בתוך תוכה שמחה שסוף כל סוף בעלה הפסיק עם העיסוק בחפצים מוזרים שהיה מביא הבייתה.

"החלטתי החלטה, מולי. אני כבר אדם מבוגר, אני צריך לחתן את הילדים שלי, אני לא צריך עכשיו כל מיני צרות עם אנשים שעושים שטויות עם חפצים מוגלגים.

עברו הימים בהם יכולתי לרדוף ולתפוש משוגעים כאלה, עכשיו עייפתי מכל זה.

ויש גם צד חיובי מאוד במעבר שלי לתחום הספורט: אפגש עם ראשי קבוצות, ובכל משחק קווידיץ' אהיה נוכח !" קרן מר וויזלי.

"וגם דאגתי לכם, שלא תגידו ששכחתי אתכם שעליתי לגדולה," צחק מר וויזלי ושלף מכיסו ארבעה כרטיסים למשחק קווידיץ' שיתקיים בעוד יומיים.

ההתרגשות הייתה גדולה מנשוא. התותחים מצ'אדלי עומדים לשחק מול פאדלמיר יונייטד.

לאחר חצי שעה שבה דיברו על תפקידו החדש של מר וויזלי, עלו הארי וג'יני, הרמיוני ורון לחדרי השינה. הארי ישן בחדרה של ג'יני, ורון והרמיוני ישנו בקומה שמעליהם.

"אז ניקח את הארי וג'יני לשם מחר?" שאלה הרמיוני כשרון יצא מהמקלחת. לקחו לו כמה שניות לקלוט על מה היא דיברה אבל אז הוא הנהן. הוא התיישב לידה והיא נישקה אותו ארוכות על פיו.

"אני נכנסת להתקלח," אמרה לו, "תכין את הדברים למחר."

רון הלך להכין את הדברים, כפי שהרמיוני אמרה לו, אך לא רק הארי וג'יני יהיו מופתעים מחר אלא גם להרמיוני עצמה מחכה הפתעה. גדולה.

-----------

ותגובותת –הפרק הבא בקרוב-   

		הפרק הבא