החיים לאחר המלחמה

פרק 2- רון מתכנן נישואין

--------------

רון התעורר מקודם מאוד באותו בוקר. מרוב שהיה ישנוני עדיין, כשלבש את בגדיו, נאבק עם הגרב שלו עד שהוא הבין שבעצם הוא לובש את כובעו.

הוא רצה שהכול יהיה מוכן היום. הוא הולך לעשות את זה היום. הוא ירד למטבח ובמאמץ רב הצליח להכין חביתה לתפארת.

הוא שם את החביתה על צלחת מהודרת והניח אותה על מגש זהב. אל החביתה הוא צירף קפה, בדיוק כמו שהרמיוני אוהבת.

הוא העלה את הכל למעלה לחדרו שלו ושל הרמיוני. הוא שם את המגש על שולחן כתיבה נמוך שהיה שם, ונשק על מצחה של הרמיוני בעדינות.

"בוקר טוב," הוא לחש לה. הרמיוני חייכה בעיניים עצומות.

לאחר כמה שניות היא פקחה עיניים ונשקה לרון שהיה עדיין רכון מעליה.

"בוקר טוב," הוא השיבה בנועם, ופיהקה.

"הכנתי לך ארוחת בוקר," רון קם מהמיטה ונגיש אל שולחן הכתיבה הנמוך. הוא נשא את המגש אל המיטה והניח אותו על רגליה של הרמיוני, שהזדקפה לישיבה בינתיים.

"תודה רון !" הרמיוני חייכה ונדהמה למראה החביתה-הלא-שרופה.

"אני אוהב אותך הרמיוני, את יודעת את זה," הוא מלמל בשקט. הרמיוני שמעה את זה וקפצה על רון בחיבוק חם.

מה שהפך את החיבוק לעוד יותר חם כשהקפה נשפך על שניהם. הרמיוני צחקה ובקשה סליחה לפחות אלף פעם בחיוך, הרימה את שרביטה

משידת הלילה וייבשה אותה, את רון, ואת כלי המיטה שנרטבו. "אני ארד למטה, להכין ארוחה, אממ, יותר תקינה," אמרה הרמיוני וירדה למטה בפיג'מה.

הבית היה ריק לגמרי חוץ מהרביעייה שלנו שנשארה בבית.

גברת וויזלי יצאה לחלק את ההזמנות, ומר וויזלי היה בעבודה ביומו הראשון שראש מחלקת הספורט.

רון ניגש לאמבטיה שהייתה בקומתו, התכופף לרצפה ומתחת לארון הוא הוציא קופסא אדומה וקטיפתית.

הוא פתח אותה כדי לבדוק שהטבעת עוד שם, והוא נוכח לדעת שהיא עודנה שם, טבעת יהלום יפה ויקרה.

רון חסך את הכסף בערך משנה חמישית, כשהחליט שהוא רוצה את הרמיוני.

הוא הולך להציע לה נישואין. רק המחשבה על ההצעה הפחידה אותו, אבל גמר בליבו להציע לה, סוף סוף. הוא שם את הקופסא הקטנה

בכיס הפנימי של גלימתו האפורה. הוא ירד למטה לריח ניחוח משכר. הוא צפה בהרמיוני מגישה אוכל לשולחן, נשק לכתפה והתיישב. הוא חיכה לה מספר שניות והם החלו לאכול יחד.

"הרמיוני !", ג'יני קראה מלמעלה. "ראית את הסיכה הירוקה שלי?"

"לא !" הרמיוני החזירה לה.

"אה, הנה מצאתי," ג'יני אמרה. "הארי, סגור לי בבקשה את הרוכסן מאחור," ג'יני בקשה מארוסה.

הארי לבש במהירות חולצת טריקו תכולה שלבש וסגר לה את הרוכסן על שמלה מהממת אדומה שלבשה. "לכבוד מה השמלה?" הוא שאל אותה, מסונוור מיופייה של ג'יני.

"לכבוד, הארי," לחשה והניחה את ידיה מאחורי צוואר והישירה מבט לעיניו. "אסור לי להיות יפה בשבילך?" ונישקה אותו ארוכות על פיו.

"את תמיד יפה, ג'יני שלי," אמר הארי ברוך ונשק על לחיה.

הם ירדו  למטה, מחזיקים ידיים, ופנו למטבח. "הסתדרתם, שניכם, אה?" אמר הארי וטפח על שכמו של רון, במין דרך מוזרה של חברים ותיקים לומר בוקר טוב.

"בוקר טוב, הארי," אמרה הרמיוני בחיוך.

"יש לכם תוכניות להיום, הרמיוני? רון?" שאלה ג'יני והכינה לעצמה פרוסת טוסט.

הרמיוני ורון החליפו מבטים סודיים.

הם תכננו להכין להארי ולג'יני הפתעה בתור מתנת נישואין. טוב, הרמיוני תכננה, כי רון בכלל לא עמד לומר להם כלום על שום דבר,

אלא רצה לנצל את ההזדמנות שלו לבד עם הרמיוני ולהציע לה סוף כל סוף נישואין, ואת הדרך הרומנטית הוא כבר צייר לעצמו בראש.

"לא, לא," מלמל רון. "ולכם?" שאלה הרמיוני.

"תכננו ללכת לקולנוע," אמר הארי וחיבק ביד אחת את ג'יני. "ג'יני אף פעם לא הייתה בקולנוע ורציתי להראות לה את המקום.

רון התלהב מהרעיון. גם הוא אף פעם לא היה בקולנוע, הוא אפילו לא יודע מה זה  קולנוע. חוץ מזה, זה יכול להסיח את דעתו לכמה שעות מההצעה הצפויה לאותו יום.

"אולי נצטרף?" הוא אמר והביט בעיניה של הרמיוני בתקווה. "בטח !" היא קראה.

"אנחנו הולכים בשעה עשר," הארי אמר. "נתעתק למקום קרוב ואז נכנס למתחם ברגל."

הרמיוני והארי נשארו לדבר במטבח על כל הפרטים של הקולנוע, ובכן, שניהם גדלו עם מוגלגים במשך 11 שנים. רון לקח את אחותו לצד. הוא היה חייב לוודא ששום דבר לא יפריע לו היום.

"ג'יני, תקשיבי." הוא אמר ברעד. "היום אני הולך לעשות צעד מאוד משמעותי בחיי הזוגיות שלי."

הוא נשם עמוקות והמשיך. "אני עומד להציע להרמיוני נישואים."

"אתה רציני ???" היא צרחה משמחה. "ששש, ג'יני תהיי בשקט !" הוא אמר וסתם לה את הפה עם ידו.

לאחר שנרגע הוא הוריד את ידו והמשיך. "אני צריך היום שלא תהיו קרובים אלינו. אני צריך שתיסעו לאן שהוא. רחוק. שלא נוכל ליצור אתכם קשר. אני צריך כמה שעות של שקט."

ג'יני הביטה עליו במבט שואל. "אז אתם לא באים לקולנוע איתנו?"

"אנחנו כן, אנחנו כן," ענה לה מהר רון, שלא רצה להחמיץ הזדמנות כזו. "אחרי זה אני רוצה שתיעלמו לכמה שעות."

"בסדר," היא חייכה אליו וחיבקה אותו. "אני אספר להארי ונדאג שלא להיות פה."

"ג'יני !" הוא תפס בידיה כשפנתה ללכת בחזרה למטבח. "אסור שהרמיוני תדע מזה."

"ברור," היא צחקה ורצה למטבח.

הם התארגנו, ובשעה עשר הם יצאו מהמחילה אל מתחם G (הערת המחבר- חחח^^), לחווית הקולנוע הראשונה של הארי, רון, וג'יני.

--------------------------

כן, אתם יודעים שהדארסלים לא לקחו אותו לקולנוע (:

תגיבווו

הפרק הקודם		הפרק הבא