?Will You Be My Valentine

כן כן אני יודעת שולנטיין היה לפני חודש(חודש בדיוק!), אבל למי אכפת. זה יום יפה >:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"תלמידים יקרים" קולו של דמבלדור מילא את האולם, "כפי שאתם יודעים בעוד כשבוע חל הולנטיין, ועל כן הוחלט בבית הספר לקיים חגיגות ולנטיין ביום זה" המשיך לומר.
לחשושים אחדים של התרגשות נשמעו ברחבי החדר ובמהירות גברו והפכו לרעש שהתפשט באולם כולו. "שקט!" אמר דמבלדור בתקיפות שלא הייתה אופיינית לו. כל הדיבורים הופסקו בבת אחת והמבטים הופנו חזרה לדמבלדור. "יש לכולכם שבוע שלם להציע לאהבת חייכם להיות בת או בן הזוג שלכם בחגיגות. הדרך המקורית והיצירתית ביותר תזכה את הזוג או את האדם האחראי עליה, תלוי במקרה, בפרס".
חיוכים הופיעו על פניהם של התלמידים שכבר החלו לתכנן כיצד הם הולכים לזכות בליבם של אהבת חייהם. או לפחות כיצד הם הולכים לזכות בפרס על הדרך היצירתית ביותר...

"אז מה הארי, למי אתה הולך להציע?" שאל רון כשישבו בחדר המועדון.
"לאף אחד" השיב לו הארי.
"אתה מאוד אמין, אתה יודע..." 
"באמת, אין לי אף אחד" גמגם הארי ופניו הפכו למעט אדומות.
"תגיד כבר מי זאת" דחק בו רון.
"לא משנה..." מלמל.
"אתה עדיין בעניין של צו', אה?" שאל רון, בטוח שקרא את מחשבותיו של הארי.
"כן, אני עדיין אוהב אותה" אמר הארי במהירות לפני שיסבך את המצב.
"טוב, אני מצטער לבשר לך, אבל אבוד לך. היא של סדריק" אמר רון וטפח על כתפו של הארי.
"אני יודע" אמר הארי וזייף קול מאוכזב. "למי אתה מתכוון להציע?" התעניין הארי.
"למי אתה חושב?" ענה לו רון.
"בהצלחה" אמר הארי בחיוך.
"זה בסדר רון, אתה לא צריך לטרוח. הבת שלך תסכים בכל מצב" התפרצה הרמיוני לשיחתם.
רון האדים. "אז... את גם... אוהבת אותי?" גמגם רון במבוכה.
"ברור!" קראה הרמיוני וקפצה עליו בחיבוק שגרם לו להאדים עוד יותר.
הארי הסתכל עליהם בקנאה, אך לא הראה זאת. להפך, הוא שמח בשבילם. למרות שבעצם כל מה שרצה היה להיות במקום אחד מהם...

		הפרק הבא