התאומות גורדון

פתאום נראו המון הבזקים ירוקים. 
"קלייר אני צריכה את העזרה שלך!!!" צעקה אנג'ל. 
היא הביטה לאחור. 
"קלייר?!" 

~חצי שנה קודם~


התאומות היו בשנתן הרביעית כשפרצה המלחמה של הוגוורטס. 
לאחר סיום המלחמה שוחררו התלמידים לחופשה ויצאו לחופש הגדול, ובסיומו, חזרו התלמידים לעוד שנה בהוגוורטס.
קלייר ואנג'ל, למרות גילן הבוגר, רבות על המון דברים.
לאנג'ל יש שיער שתני חלק עד כשני סנטימטרים אחרי כתפיה. עיניה בצבע ירוק חלש.
לקלייר יש שיער באורך שלוש סנטימטרים יותר משל אנג'ל, אך בלונדיני וגלי. עיניה תואמות לעיניה של אנג'ל. 
כשהגיעו להוגוורטס ישר חיבקו את כל החברים- קייסי, זאק, ריאן, דיאנה, שיין...
כשהניחו את חפציהן בבתיהן הלכו לאולם הגדול, ובסיומו הבנות התפצלו. שתיהן היו בגריפינדור.
המנהל החדש אמר שיש המון אוכלי מוות שירצו לנקום, ולכן להיות זהירים.
לא יצאו להוגסמיד השנה, ינעלו את השערים ואסור לבקר משפחות בחג המולד.
אנג'ל שמחה, לעומת קלייר שכעסה.
קלייר, שיצאה עם זאק, אהבה לבלות עם החבר הכי טוב שלה, שיין.
אנג'ל יצאה עם ריאן, אבל אהבה לבלות עם דיאנה וקייסי.
קלייר ושיין ישבו על שפת האגם השחור, בזמן שאנג'ל, דיאנה וקייסי ישבו ליד הספרייה בקומה הרביעית.
בלילה, אנג'ל חוותה נדודי שינה. אנג'ל הביטה באחותה, שראתה שעיניה עצומות, והבינה שאחותה ישנה חזק ואין טעם להעירה. 
אנג'ל הלכה על קצות עצבעותיה והתיישבה על יד החלון.
הכוכבים והירח הסתכלו עליה והיא החזירה להם מבט.
"אני מקווה שלא תהיה שום מלחמה השנה" לחשה.

בבוקר קלייר התעוררה בזמן, אך אנג'ל איחרה לשיעור הראשון. 
"תודה שהערת אותי" לחשה אנג'ל לקלייר, בציניות. הן לא אהבו לעזור אחת לשניה.
"בבקשה" ענתה קלייר. 
"תלמידים יקרים, אני יודעת ששמעתם את מה שמנהל בית הספר אמר אתמול, אך אני יחזור על דבריו. 
אל תצאו משטח בית הספר. 
אל תצאו לביקורים. 
אל תתקרבו לסוהרסנים.
ואל תצאו להוגסמיד השנה". 
ידה של אלינור (תלמידה מרייבנקלו) התרוממה. 
"באמת יש סיכוי שיהיו מלחמות גדולות השנה?" שאלה בתמיהה. 
"לצערי, כן". אמרה המורה.

 

		הפרק הבא