אנג'ל נבהלה. "מה את נבהלת? את יודעת שלא יקרה כלום" גיכחה קלייר. "אני באמת דואגת, קלייר. מה יקרה לנו? את זוכרת את בריאנה שוורץ? היא לא עשתה כלום, לא מגיע לה למות" אמרה אנג'ל. "בריאנה לקחה את זה על עצמה. עד כמה שזה מצער, היא התעקשה לנסות להרוג את אוכלי המוות, ושילמה על זה ביוקר" אמרה קלייר. "שקט שם!" צווחה הפרופסור על שתי התאומות. אנג'ל לקחה פיסת קלף ורשמה עליה: בריאנה ניסתה לעזור ולהציל. היא עשתה מעשה טוב עם תוצאות רעות, ואני מפחדת שזה יקרה לנו או למכרינו. קלייר לחשה באזנה של אנג'ל: "זה לא יקרה, ואין לי מה לעשות בעניין, אז צאי לי מהווריד". אנג'ל הזעיפה את פניה וכתבה על פיסת הקלף: אנג'ל+ריאן=אהבה. היא לחשה לעצמה: "הו ריאן, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היית לצידי..."
"את באה ללכת למקום הפיקניקים החדש? דיאנה כבר עורכת את הפיקניק!" צעקה קייסי דרך הדלת. "אפשר להיכנס?!" הוסיפה. "לא!! אני מתלבשת!" השיבה אנג'ל. "את בטוחה שאת לא רוצה שנקרא לריאן, שיין, זאק וגם אחותך...?" שאלה קייסי. דלת החדר נפתחה. "לא" השיבה אנג'ל. כשראתה את מבטה הזעוף של קייסי אמרה: "אחותי מעצבנת, היא מרושעת והיא עולה לי על העצבים". "היא בכלל לא נוראה. אני מזמינה אותה. ועכשיו נמהר כי דיאנה מחכה" אמרה קייסי ומשכה את אנג'ל. כשהגיעו, הופתעה אנג'ל לגלות כי כולם כבר שם, חוץ מקלייר, שהגיעה יחד עם קייסי ואנג'ל. "הפתעה!!!!!!!" צעקו כולם. "מזל טוב!" "עד 120!" "אושר ועושר!"... הבנות קיבלו ברכות עד השמיים. "היום יום שבת, וננצל את החופש כדי לחגוג את יום הולדתכן, למרות שהוא מחר" הסבירה דיאנה. קלייר הביטה בכף ידה השמאלית ואמרה: "תודה לכולם..." כולם נהנו ובילו, חוץ מאנג'ל, שחלמה בהקיץ. "תיזהרו!!!!!!!!!!" צעק קול בראשה של אנג'ל. היא צרחה והתעלפה.
|