אוצר המוות הרביעי

רוז סגרה את דלת ה"מחילה" בעדינות ויצאה בדממה, כדי שלא יראו אותה וישאלו אותה להיכן היא הולכת.

היא ממש לא רצתה שיחטטו בחברות שלה עם ג'ק קרוסלי.
"רוז, רוז." נשמעה צעקה ולילי, בת דודתה יצאה מ"המחילה" בריצה. "לאן את הולכת?"

"זה לא עניינך, חזרי הביתה או שאטפל בך." ענתה רוז בזעף.

היחסים בינה לבין בת דודתה הקטנה ממנה בשלוש שנים לא היו מן המשופרים, לדעתה כל מה שלילי ידעה לעשות הוא לרגל אחריה.

לאחר שאזהרתה לא עזרה שלפה רוז את שרביטה ואמרה לונגסלוק.

לילי ניסתה לתחמק מהלחש אך לא הצליחה ולשונה נדבקה לחיך, בלי להותיר לה יכולת לדבר.

היא חזרה ל'מחילה' בריצה תוך בכי וטרקה את הדלת מאחוריה.

רוז עמדה עצבנית וקיללה לעצמה בשקט, "המלשנית הקטנה הזו, מגיע לה, שתפסיק לחפור לי."

היא התחילה ללכת בזעף לכיוון הגבעה, התיישבה עליה וחיכתה לג'ק שיבוא.

היא היתה חברה של ג'ק כבר שבעה חודשים, מאז יום ההולדת של גיל שש עשרה שלה. ועדיין התרגשה לקראתו בכל פעם שנפגשו.

היא הניחה את ראשה על העשב, נותנת לריח הפרחים המשכר לעלות באפה בעודה עוצמת עיניים.

		הפרק הבא