קייטלין נלסון

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג

2 תגובות וממשיכה(:



"אתה לא חושב שצריך להיזהר מאז?" שאלה גברת נלסון.
"אני חושב שכדאי לתת עוד הזדמנוות. הרי, אין יותר חדר סודות אז וודאי לא קשור לזה" ענה מר נלסון.
"אני לא בטוחה... אני מפחדת עליה" אמרה גברת נלסון והצביעה על הפעוטה המשחקת בבובתה הקטנה.

מר נלסון לגם מהקפה שהיה מונך על השולחן ואז אמר: "אני הולך לישון. אבל אם אנחנו רוצים לדעת יותר אז תשאילי עיתון מהזוג וורת'".
היא הביטה בביתה והרימה אותה למיטתה.
"מחר יום חדש מתוקה שלי, הכל יהיה בסדר!" לחשה לה וחזרה לסלון.
היא הפעילה קסמים שרחצו את הכלים והסירה את החלוק, ונכנסה למיטה.

בשעה 03:30 שמעו בכי של תינוק.
"לכי להרגיע את התינוקת בבקשה" לחש מר נלסון.
גברת נלסון קמה ולבשה את החלוק הסגול. היא הלכה לכיוון החדר של קייטלין.
"אלוהים אדירים!!" צעקה גברת נלסון, ולאחר מכן צרחה.
אדון נלסון מיהר לקום גם הוא ומיהר לחדרה של התינוקת.
הוא ראה את אישתו מבלגנת את חדרה של התינוקת, את המיטה ולחוצה.
"איפה היא?" שאל.
"אני לא יודעת!! השיבה גברת נלסון, ובפעם הראשונה מזה 4 שנים, בכתה.
החלון היה פתוח והוילונות התעופפו ברוח, וגשם חזק החל לרדת.
"איפה התינוקת שלי?!" צעקה.

איש אשר עוטה גלימה שחורה ממהר לרוץ בגשם, ובידיו תינוקת בוכה שרוצה את הוריה.
כשהגיע למגדל אדום, גבוה ומרוחק הסיר את הגלימה מראשו ונכנס למגדל.
הוא רץ במדרגות והביט בתליונו, אשר הבהב באור ירוק, הבישר לו שזו לא טעות.
"סוף סוף" לחש לעצמו. 
הוא הכניס אותה לחדר בקומה מספר 12 והשכיב אותה לישון.
"ועכשיו נמצא לך אמא ואבא חדשים" אמר וסגר את דלת החדר.
וככה נרדמה לה התינוקת, בלילה האחרון שבו ראתה את הוריה.  

		הפרק הבא