משמר המלכה

הדירוג הוא R אך ייתכן ויעלה..

קריאה מהנה!

המלכה:

מאז שבעלה מת קראזה לא הריגשה מוגנת מספיק.

המלכה פסעה במסדרון המוביל לחדרה.

היא הרגישה חלשה. פגיעה.

ידה ליטפה בהיסח דעת אגרטל שחלפה על פניו.

זוג לבוש שחורים הופיע בפניה ומלמל תנחומים. המלכה ניסתה להביע צער בפניה אך הזוג כבר הלך.

בפתח חדרה קראזה הסתובבה והביטה בשומריה. שלושה גברים בשיריון מלא שבד שחור קשור סביב מגן זרועם כאות לאבלם.

היא הסתובבה ונכנסה לחדרה.

קראזה חייכה לעמה ומצצה את שפתה העליונה בעודה חושבת.

היה לה רעיון.

אחרי הכל היא מלכת הארמון.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כיילב:

כיילב נכנס אל תוך החדר הקר. מולו ישבה פקידה ומולה ניצב שולחן עמוס בניירות.

כיילב הנחית את צרור הדברים הארוז בשק שלקח עימו על הרצפה.

הפקידה הרימה מבט מהניירות.

היה לה שיער שחור מבריק ואסוף.

"אתה הוא כיילב?" היא שאלה בטון נמרץ.

כיילב הנהן.

"ובכן, שב מולי."

כיילב התיישב מול הפקידה.

"אמרו לי ש-"

"אני מניחה שקיבלת את ההודעה?"הפקידה קטעה אותו באמצע.

"כן. אבל לא-"

"אם כך היכנס לחדר שמאחורי יש שם מישהו שרוצה לפגוש אותך."

כיילב שילב את ידיו.

"אני לא הולך לשום מקום עד שיסבירו לי למה הגעתי לפה."הוא אמר בטון רגוע.

"יסבירו לך שם. עכשיו לך!"

כיילב קם ונכנס בדלת שמאחורי האישה.

הוא עמד בתוך חדר לא מרוהט פרט לשני שולחנות מברזל שמאחוריהם ישבו גבר ונערה צעירה.

כיילב סגר את הדלת מאחוריו וחיכה.

הגבר המבוגר חייך אל כיילב ושילב את אצבעותיו מתחת לסנטרו.

"הו, שלום כיילב. איך הייתה הנסיעה לכאן? הכל עבר בשלום?"

"כן אדון-?"

"בוט. רק בוט."

כעת הנערה דיברה. היא לה שיער אדמוני מקורזל ונימה כמו קשוחה.

"אני מתארת לעצמי שאתה לא יודע למה אתה פה."

"נכון,"כיילב ענה בקצרה.

"אז תקשיב אישי הצעיר,"פתח בוט," מאז מות מלכנו הגדול המלכה אינה מרגישה מוגנת דיה. ולכן, כמה גורמים מלכותיים רמים מאוד החליטו להקים כמה אמ-"הוא פנה להביט בנערה שאמרה,

"קבוצות."

"קבוצות-כן,"בוט המשיך,"קבוצות של נבחרי העם שישמרו על הארמון על המלכה ועל ילדיה. חלק מהקבוצות אפילו יצאו למשימות מיוחדות מטעם הממלכה."

כיילב נראה מבולבל,"ובכן, איך אני קשור לכול העניין?"

"אה, נערי. הממלכה מציעה לגייס אותך לאחת מהקבוצות המיוחדות האלה. עקבנו אחריך ושאלנו את הקרובים אליך ואת מורי-דרכיך. נמצאת מתאים."

"אה- אין לי איזה כישרון מיוחד או-"

בוט הנהן במרץ,"אולי אולי- אבל אנחנו רוצים להכין מכם חיילים מצויינים. התגמול הוסכם כבר מקודם."

מבטו של כיילב התערפל,"כמובן."הוא אמר.

"טוב מאוד."אמר בוט.

"אדון בוט, אם יורשה לי לשאול למה דווקא להקים קבוצנ של נערים?"

"הא! מכיוון שמכם אפשר להפיק את המיטב כיילב. גם בקשת המלכה.."

שתיקה קצרה הסתררה.

הנערה האדמונית קמה ופתחה עוד דלת צדדית,"אם כך, בוא כיילב. תראה את הצוות החדש שלך. ניקח אתכם לבחינות."

כיילב עקב אחרי הנערה ויצא החוצה.

בחוץ כבר חיכתה לו קבוצה של בנים ובנות בני ובנות גילו. ספירה מהירה גילתה לו שהוא השביעי.

כולם סרקו אחד את השני.

הם הולכים לעבור הרבה.

בוט יצא החוצה והוביל את הקבוצה המבולבלת של בני-העשרה אל הארמון.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המלכה צפתה מחלון חדר צדדי בארמון והביטה בקבוצת הילדים שחצתה את המדשאות.

"ראשל, הם לא נראים לי כמו חיילים,"היא אמרה.

משרתה האישי מהיר לענות לה," מלכתי, הם רק בשלבי ההתחלה תני להם קצת זמן להוכיח את עצמם."

המלכה נאנחה,"צודק ראשל. אתן להם זמן."

היא יצאה מהחדר והותירה את ראשל להרהר אם באמת היה חייב להביא כאן את הנערים האלה.

הוא שנא להרוס אנשים צעירים.

		הפרק הבא