משמר המלכה

דירוג עולה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כיילב:

חבורת הנערים נכנסה אל תוך בניין צדדי של הארמון. זה היה חדר מרוהט ודלפק עם מאכלים שונים עמד בקצהו.

בוט הסתובב והביט בחבורת הנערים.

הוא ספק את כפיו וחייך.

"טוב. אני הולך עכשיו לקרוא לכם אחד-אחד. כשתשמעו את שימכם פשוט כנסו בדלת הזו,"הוא החווה בידו על דלת בחדר.

"זו הזדמנות מצויינת למפגש ראשוני והיכרות בניכם,"הוא אמר.

כולם זעו באי-נוחות.

"טוב. אז לעניין. לינדה, בואי אחרי בבקשה."

נערה בלונדינית עקבה אחרי בוט ונכנסה לחדר אחריו.

בחדר ההמתנה השתררה שתיקה מביכה.

נער מגודל במיוחד פסע אל דלפק האוכל ולקח כמה מאפים.

"תפוס,"הוא אמר והשליך לכיילב מאפה. כיילב תפס את המאפה באוויר ונגס בו.

המתח מעט שוחרר והנערים התיישבו על הכורסאות הנוחות.

נערה קטנת מימדים רכנה קדימה ואמרה בקול מלא חיים,"קוראים לי אווה,"הבחור המגודל שהתיישב לידה הציע לה מאפה.

"אני אוקס,"הוא אמר תוך כדי נגיסה,"קוראים לי ככה כי אני דומה לשור,"הוא אמר וחייך חיוך ענק.

כיילב ישב ליד נער רזה ובלונדיני שנראה מבולבל עדיין.

כיילב ראה שכולם שותקים אז הוא אמר,"לי קוראים כיילב,"הוא מירפק את הנער שלידו שהתנער בהפתעה.

"מה? מה? אה-כן אני שיין. היי לכולם,"הוא אמרה ולקח את המאפה החצי אכול מידיו של כיילב.

כולם הסתכלו על הנערה האחרונה שנשענה על הקיר והסתכלה על כולם בשיעמום. היא נראתה אתלטית והיה לה שיער שחור ארוך ועיניים בהירות. הפנים שלה היו יותר פים של אישה מנערה.

"מה?"היא אמרה.

"טוב, איך רוקאים לך?"אוקס שאל.

"מה זה משנה?" היא שאלה בתוקפנות.

"אהה- אם אנחנו נהיה יחד בקבוצה-"

"קבוצה של מה?"היא קטעה אותו באמצע.

"שלת אה- אני-אני לא יודע,"אוקס נראה מבולבל.

"אתם רוצים להגיד לי שאנחנו אפילו לא יודעים למה אנחנו פה?"הנערה שאלה.

כולם הנהנו במבוכה חוץ משיין,"אני משער שזה קשור במות המלך. בטח מרכיבים קבוצת עילית של משהו. לכל אחד פה בטוח יש כישרון כלשהו. אני חכם."הוא אמר.

הנערה פלטה נחרה,"טוב, אני צלפית. אז אם אחד מכם יעצבן אותי, אני מבטיחה לכם שהוא ישופד."

אוקס הסמיק קצת שדיבר,"טוב, אני מנחש שאני חזק. נראה לי- כי אני גדול והכול."

אווה ציחקקה,"אני רופאה מעולה, היא אמרה."

כולם הסתכלו על כיילב.

הוא החזיר לכולם מבט,"מה, אין לי כישרון מיוחד,"הוא אמר.

בדיוק באותו רגע נשמעה קריאה,"כיילב, בוא בבקשה."

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

האצילה ברה נכנסה לחדר בשקט וסגרה אחריה את הדלת.

חברתה כבר חיכתה לה שם.

"אטילה! מה שלומך,"היא קראה.

אטילה שישבה על הספה קמה מיד והתקרבה אל חברתה.

"הו, ברה מזמן לא נפגשנו."

השתיים התיישבו על מיטה נוחה שהייתה בחדר ופטפטו אחת עם השניה.

ברה הייתה כההת עור. שערה השחור גלש על כתפיה בחינניות ולמרות שנותיה עדיין נראתה צעירה.

חברתה אטילה הייתה לבנת עור. גם לה היה שיער שחור גולש, אך לה הו עיניים ירוקות ופנים מסותתות. גם היא נראתה צעירה למרות שנותיה.

"את יודעת ברה,"אמרה אטילה בלחש. היא העבירה את ידיה בתוך שערה של חברתה.

ברה הסתכלה אל תוך עיניה של אטילה ומשכה אותה קרוב אליה.

"ברה, מתחיל לשעמם לי. אני צריכה יותר ריגושים,"אטילה אמרה בהתפנקות.

ברה הנהנה,"כמוני כמוך,"היא אמרה. 

"אתה יודעת, עלה במוחי רעיון,"היא אמרה.

אטילה הנהנה,"אני מקשיבה."

ברה הרכינה את ראשה והתקרבה לאוזנה של חברתה.

ברה לחשה לה משהו באוזן. משהו שגרם לאטילה לחייך.

"רעיון מצויין, ברה!"

"אני יודעת!"ברה אמרה.

אטילה המשיכה לחייך,"אך כעת עזבי. אמרנו שמשעמם לנו. בואי נעשה משהו מעניין."

אטילה קירבה את פניה אל ברה והעבירה יד על גבה של חברתה.

ברה הצמידה את ידה לעורפה של אטילה ונצמדה אליה עוד.

"את יודעת,"אטילה לחשה,"אין עוד חברה כמוך."היא אמרה.

אטילה הצמידה את שפתיה לפיה של ברה.

ברה נאנחה בהנאה והוציאה את לשונה מהמערה. היא תפסה את לשונה של אטילה.

השתיים שיחקו בלשונותיהן ונאנחו מצחוק והנאה.

הן נפרדו והלכו כל אחת לדרכה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המלכה:

המלכה עמדה בראש המגדל ובחנה את משרתה הנאמן.

"ראשל, איך היו הבחינות של הנערים,"

"מצויינות מלכתי. כולם עברו אותן!"

"יפה, יפה, אם כך ארצה לראותם מחר בבוקר."היא אמרה והלכה.

ראשל המשיך להצטער.

ככל שהזמן עבר הוא הצטער יותר יותר על שהזמין את הנערים האלה לכאן.

בבקשה תגובות- אחרת אין המשך

הפרק הקודם		הפרק הבא