רוז. רוז וויזלי

רוז כמעט איחרה לשיעור, וכך גם אלנה.

הן הגיעו בשעה שפרופסור מוני, המורה לשיקויים, דיבר עם פרופסור זבודניק.

רוז הודתה לפרופסור זבודניק בליבה.

"שלום תלמידים יקרים" אמר בקול בס עבה כאשר נכנס לכיתה בצעד קצת מגושם.

"קוראים לי פרופסור מוני הסט ואני המורה שלכם לשיקויים. בנוסף לכך, אני ראש בית הפלפאף" הוסיף בחיוך גדול.

פרופסור מוני היה נמוך יחסית, שמנמן ובלונדיני. לחייו הורודות בהקו באור השמש שנכנס דרך החלון.

"היום נלמד על שיקוי הפולימיצי" אמר.

"מישהו יודע מה הוא עושה?"

רוז מיד הרימה את ידה.

פרופסור מוני הצביע עליה. "שמך?" שאל.

"רוז וויזלי. שיקוי הפולימיצי נועד לשנות את צורתו של האדם לאדם השונה ממנו. השפעת השיקוי היא כשעה."

"נכון מאוד" אמר פרופסור מוני. "5 נקודות לגריפינדור."

רוז שמעה צחוק מעוצבן משולחן בודד של סלית'רין בפינה.

ישב שם סקורפיוס מאלפוי –  הילד שאביה הזכיר בקינגס קרוס.

לילד עיניים ירוקות ושיער חיוור ובלונדיני. פניו היו מחודדים, חיוורים, ונאים.

הוא היה כ"כ יפה.

--

"מה זה היה?" שאלה אלנה אחרי שיצאו מהכיתה.

"מה?" שאלה רוז.

"אל תעני לי בשאלות!"

"בסדר. אבל מה?"

אלנה שלחה אליה מבט מעוצבן.

"כל השיעור הסתכלת על סקורפיוס!"

רוז הסמיקה.

"זה היה כל השיעור?" שאלה במבוכה.

אלנה הנהנה.

הן פנו לכיוון האולם הגדול, לארוחת הצהריים.

לפתע, שרוז הייתה באמצע לעיסת עוף ברוטב עגבניות, ואלנה בשתיית מיץ דלעת,

מן החלונות פרצו מאות ינשופים אשר חבילות בכל מיני צורות.

רוז תפסה קופסא מרובעת שאותה החזיק הינשוף הקטנטן של אביה, פיגווידג'ן – או בקיצור פיג.

הוא נראה עייף – אך נרגש כמו תמיד. היא ליטפה אותו.

בעיניה ראתה שכל אחד מחבריה קיבל חבילה- אלנה, אלבוס וג'יימס.

רוז התחילה לפתוח את החבילה שלה בעוד כל אחד מהם צועק, כאילו בתורות.

"היי, קיבלתי צמרור ננסי!" קראה אלנה.

"היי, קיבלתי עטי נוצה, בודקי איות ומחדשי דיו!" אמר אלבוס בשמחה.

"קיבלתי ממתקים!" צהל ג'יימס ומיד התחיל לאכול.

"קיבלתי... קיבלתי חתלתול!" קראה רוז בשמחה, אוחזת כלוב בו יושב חתול קטנטן, לבן בעל עיניים כחולות כשמיים.

"הוא כ"כ חמוד" קראה הלנה והתפוגגה למראהו.

"הוא נראה ערמומי ומסוכן" קבע ג'יימס בהחלטיות בעודו זולל את הממתקים השונים.

"לדעתי הוא די חמוד, אם לא מחשיבים את העיניים. הן נראות כאילו הן מתכננות משהו" אמר ג'יימס ובחן את החתלתול.

רוז בחנה את הפתק שהוצמד לכלוב.

בכתב ידה של אימה, היה כתוב שם שהוא כבר מסתדר עם קרושנקס ואין לה מה לדאוג. בנוסף לכך, הגמדונים יודעים לדאוג לאוכל ולשתייה של החתולים, צריך רק לבקש.

רוז חייכה.

"אני אקרא לו ווימי" אמרה.

הפרק הקודם