בתו של הלורד האפל

היי

אל תהרגו אותי שלא כתבתי מלאאאאאאאאאאאאאאא זמן..

אבל הנה פרק חדש וארוך

תהנו וחג סוכות שמח לכולם(:

קתי נאנחה אחרי שראתה מה היא עשתה לחדר המועדון המסכן ,עלתה למגורי הבנות והסתגרה בחדר האמבטיה.

היא הורידה את מושב האסלה והתיישבה.

היא ניסתה לשכוח הכל אבל היא נזכרה במה שלא רצתה להזכר....

~פלאשבק~

בארוחת הבוקר באחד הימים שמעה קתי צעקה מקצה שולחן סלית'רין

''קתי, אבא שלח לך ממתקים!'' צעק דראקו לעבר בת דודתו בקולי קולות.

קתי גלגלה את עינייה וניגשה לראות מה דראקו רוצה.

כאשר ניגשה, הופתעה לראות את דראקו מחזיק שתי שקיות ענקיות מלאות בממתקים ומטעמים, ואל כל אחת מחובר מכתב בכתב ידו של דודה על שתי מעטפות: ורודה עם שמה של קתי, ולבנה עם שמו של דראקו.

קתי לקחה את השקית (שבקושי הצליחה להרים) אשר מיועדת לה ובלי לומר תודה חזרה למקומה,תלשה את המכתב מהשקית וקראה:

''קתי חמודה

אנחנו שמחים לדעת שהתקבלת לבית סלית'רין אפילו שלא היה לנו ספק לרגע שזה מה שיקרה.

כמתנה להתקבלותך שלחנו לך ולדראקו מתנות קטנות (''כן בטח, קטנות מאוד'' חשבה לעצמה קתי)

 כדי שתהנו מהן בזמן לימודיכם בהוגוורטס.

אל תחשבי ששחכנו להכניס לך את הממתק המוגלגי המוזר שאת כל כך אוהבת.

איך קוראים לו? לוקריץ, לקריאץ?

(ליקריץ' למי שלא הבין)

אז אנחנו מאחלים לך כל טוב בשנה הקרובה וזכרי את כל מה שאמרנו לך.

אל תתני לאף אחד לדכא אותך.

זכרי,את בתו של הלורד האפל, ושום דבר לא ישנה זאת

אוהבים,

לוציוס ונרקיסה''

כאשר קתי קראה את הסוף, היא מיהרה לגמור את ארוחתה, לקחה את דבריה ,רצה למקור האש הקרוב ביותר, אשר היה לפיד, ושרפה את סוף המכתב,כך שלא ישאר שום רמז לשורה שרדפה אותה באותו הרגע:

''את בתו של הלורד האפל, ושום דבר לא ישנה זאת''.

כאשר הייתה בטוחה שהחלק הזה נשרף לחלוטין, פנתה למועדון כדי לשים את שקית הממתקים במזוותה.

אחרי שעשתה זאת,חזרה למועדון ושם ראתה את דראקו עומד מולה בשילוב ידים ושואל:''מה עשית שם עם המכתב הזה?''.

''אמ.. אני ניסיתי לעשות קסם חדש שלמדתי על האש, חוץ מזה, מה זה עניינך!'' שיקרה קתי, והרגישה איך שיערה משנה צבע.

זה תמיד קורה לה כאשר היא משקרת, ולצערה דראקו ידע זאת...

''כן בטח'' נחר בבוז ''עוד מעט תגידי לי שראית חזיר-חד קרן מעופף'' ואז הוסיף בצעקה: ''למה שרפת את המכתב?!''

קתי ניסתה להתחמק מהשאלה, וכדי לברוח ממנה, דחפה את דראקו ולפני שהתעשת ברחה לכיוון כיתת השיקויים, ששם התקיים שיעורה הראשון לאותו היום.

מאז דראקו לא דיבר איתה.

~סוף פלאשבק~

זלגה דמעה שקופה מעינה של קתי, אשר ירדה במורד לחייה ולבסוף נפלה על כף ידה שהייתה מונחת על הברך.

היא משכה באפה, פתחה את הדלת והלכה לכיוון המעונות של פנסי, כדי לנסות לדבר איתה.

כאשר נכנסה, המקום היה ריק, ורק את קולן של הלהבות המרקדות על הלפידים ניתן היה לשמוע.

היא נאנחה ויצאה משם לחדר המועדון, שכרגיל היה ריק בזמן הזה של היום, כי כולם היו בחוץ.

קתי סידרה אותו אחרי התקף הזעם שלה,  והתיישבה על ספא ירוקה כהה, בעלת קישוטים כסופים בצורת נחשים בעלי עיניים אדומות והביטה באש האח (שהייתה ירוקה. כנראה מישהו כישף אותה).

היא הביטה באש דקות אחדות ואז חזרה עוד פעם למעונות שלה, נשכבה על מיטת האפיריון הירוקה הגדולה, ונרדמה.

קתי עמדה באמצע שום מקום.

מסביב הכל היה חשוך וריק אך היא שמעה קולות, קולות רבים אשר קוראים בשמה בלחש.

ואז כאשר הוציעה את שרביטה, הופיעה מולה מראה.

 היא נגשה למראה המהודרת, העשוייה מזהב טהור ואבני חן ירוקות, אדומות, כחולות, וצהובות.

כאשר הביטה בעצמה, לא יכלה להאמין:

היא ראתה את אביה מולה, אף שמעולם לא ראתה אותו, ידעה שזה הוא. אך אחרי השתבוננה היטב הבחינה שהיה לו שיער שחור ארוך, עיניי תורקיז ותווי פנים אשר דומים לשלה. הוא לבש גלימה אדומה ארוכה ועליה היה מצויר כתר.

ופתאום זה הכה בה.

זה לא אביה,

זו היא

קתי התעוררה, והיא הייתה מבוהלת מאוד.

זיעה קרה נטפה ממצחה.

כאשר ניגבה אותה הביטה סביבה.

היתה זו שעת לילה מאוחרת.

וכולן כבר  היו במיטותיהן.

היא נאנחה והלכה לשתות מים.

''איזה יום'' מלמלה בדרכה חזרה.

 היא חזרה למיטתה, נרדמה ועד הבוקר ישנה שנת ישרים.

כאשר התעוררה, לא רצתה לקום.

כי זה היה יום לימודים נוסף, שבו תצטרך לראות ולשבת ליד כל מי שהיא לא רוצה.

היא הייתה מתוסכלת .

לצערה כל הבנות היו בחדר באותו הרגע, אז היא התלבש והתחמקה במהירות מהן כדי לאכול ארוחת בוקר.

קתי התיישבה בסוף שולחן סלית'רין, ליד תלמיד כלשהו מהשנה החמישית (שאותו לא הכירה) וטוב שכך.

היא העמיסה על לצלחתה אוכל, כאשר ראתה מרחוק שלושה תלמידי גריפינדור:

אחד היה בעל שיער אדום והוא היה מנומש,

השנייה היתה נערה עם שיער חום מקורזל ונפוח

והשלישי היה נער בעל שיער שחור ועל מצחו התנוססה צלקת בצורת ברק

שאותה השאיר אביה....

קתי הביטה בנער דקות אחדות,עד שהוא לא הביט עליה והיא הפנתה את מבטה אל צלחתה.

מחשבות שונות ומשונות הציפו את ראשה, והיא לא חשה בטוב.

היא קמה בזהירות והלכה לחדר האחות, בעודה מביטה בהארי עד שנעלם מעיניה.

מקווה שאהבתם.

הפרק יצא לי על 3 וחצי דפים בוורד

הפרק הקודם		הפרק הבא