בתו של הלורד האפל

הסוד של קתי

~בבית משפחת מאלפוי~

''קיסי, אני עדיין לא מבין למה צריך לשמור על קתי מפני אביה, הלורד האפל?'' שאל לוציוס כשחזר מעבודתו.

''זה פשוט לוציוס, אתה יודע מה היא נכון? הוא ישתמש בה כפיתיון חיי כדי שתקח את הצורות של כל מיני אנשים ואז יהרגו אותה כי יחשבו שהיא אותו האדם שלקחה את צורתו.'' הסבירה לו נרקיסה, שוב.

''טוב, זה נקרא 'מה שתגידי' נרקיסה. אני הולך לשלוח כמה מכתבים לדראקו וקתי'' אמר לוציוס וניגש למלאכה

~חזרה להוגוורטס~

קתי התיישבה בין ריינה ומנסיי.

''תגידי'' אמרה מנסיי ''קוראים לך קתרינה קאלה?!?!?'' צחקה.

''שלא תצחקי על שמי!'' קראה קתי ושיערה השתנה לצבע אדום בוער ועייניה היו אדומות כמו דם.

''קתי בואי!''קראו דראקו וריינה פה אחד בעודם מושכים את קתי ומשאירים את פנסי ומנסיי המופתעות מאחור.

הם משכו אותה לכיתה ריקה.

''למה שינית את עצמך?'' שאל דראקו בכעס ''את צריכה לשמור על זה בסוד!''.

קתי שינתה את שיערה חזרה לשחור ואז עינייה לצבעם הרגיל- תורקיז כחלכל.

''א..א...א..אני... אני לא שלטתי על זה!'' אמרה קתי, מתאפקת לא לפרוץ בבכי.

דראקו ניגש וחיבק את בת דודתו,כך גם עשתה ריינה.

קתי לא יכלה להתאפק עוד ופרצה בבכי רם.

דראקו התנתק ממנה אך ריינה המשיכה לחבק אותה.

''הארוחה!'' צעקה קתי והתנתקה מריינה ''היא כבר הסתיימה!''.

''נו ו...'' אתר דראקו.

''כולם כנראה הלכו לחדר המועדון ואנחנו לא יודעים את הסיסמא!'' הסבירה.

''שיט!'' קרא דראקו ושלושתם רצו לעבר הכניסה לחדר המועדון.

הם הגיעו בדיוק כשהמדריך אמר את הסיסמא: אופלטיוס.

קתי ניגבה את דמעותיה והם נכנסו.

היא, ריינה ומנסיי, נכנסו לאותו החדר.

בפנים, הן מצאו עוד שתי בנות.

''שלום!'' אמרה אחת מהן בחביבות ''אני טילייאנה. אבל אתן יכולות לקרוא לי יאנה או אנה''.

''אני ספניה'' אמרה השניה בטון לא איכפתי.

לטילייאנה היה שיער בלונדיני כהה,עיינים שחורות והיא הייתה יחסית נמוכה מול כל שאר הבנות.

לאומת טילייאנה, ספניה הייתה ג'ינג'ית, בעלת עיינים מלוכסנות במעט בצבע אפור והיא הייתה הכי גבוהה מהבנות.

''אני קתי'' הציגה את עצמה קתי.

''אני ריינה'' אמרה ריינה.

''ואני מנסיי'' הוסיפה מנסיי.

הן הלכו לישון.

____________________________

החודש הראשון עבר דיי גרוע.

בערב יום שבת, מנסיי משכה את קתי לשירותים.

''איך עשית את זה?'' שאלה.

''עשיתי מה?'' שאלה קתי והופיע על פניה הבעה תמימה.

''איך ששינית צבע שיער וצבע עיניים בזמן הארוחה בסוף המיון'' אמרה מנסיי ''רגע.....''

ליבה של קתי דפק.. עינייה של מנסיי התכווצו ואז אמרה:''את מטמורפמאגוסית נכון?"

''ל.. ל... לא מה פתאום?'' שאלה קתי בתמימות.

עינייה של מנסיי נעצו בקתי מבט חושד.

היא פתחה את הדלת ואז ריינה, ספניה וטילייאנה נפלו לתוך החדר הקטן.

''צוטטתן לנו?!?'' התפרצה עליהן מנסיי.

שלושתן הורידו את ראשן וכל אחת בהתה בנקודה אחרת ברצפה.

''היינו חייבות, אנחנו התאפקנו כבר הרבה זמן. שלושתינו ראינו שיש לך משהוא שאת מסתירה ולא התאפקנו...'' פלטה טילייאנה.

ספניה וריינה שלחו אליה מבט קודר.

''אתן פשוט.. פשוט החברות הכי רעות שיכולות להיות'' אמרה קתי והביטה בטילייאנה ריינה וספניה.

היא התחילה ירדה לחדר המועדון הירקרק.

היא בעטה בכל מה שרק ראתה בחדר המועדון.

היא הייתה בודדה יותר מתמיד: אביה נעלם, אמה יושבת באזקבאן, חברותיה צוטטו לה והיא לא רוצה לדבר איתן, דראקו לא מדבר איתה בגלל ריב טיפשי והיא ניתקה קשר אם דודיה. מה כבר יכול להיות גרוע יותר?

______________________________________________________________

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא