Two Pieces Of a Broken Heart

זה הפרק החדש,מקווה שתהנו ממנו :)
---------------------
החנות הוקוס מוקוס של האחים וויזלי הייתה מפוצצת,ולקח לי זמן רב כדי למצוא את הדלפק למרות שכבר הייתי כאן פעם.כשהבטתי באנשים הצוחקים מסביבי לא הבנתי מה יכול להיות משמח בזמן כזה,אבל הם בוודאי לא איבדו קרובים בקרב.כשהגעתי לדלפק עקפתי את התור הארוך-מתעלמת מקריאות האנשים שכנראה חשבו שאני עוקפת אותם-והתקרבתי למכשפה שלא נראתה מבוגרת ממני בהרבה שישבה והחזירה עודף לילד שנראה בן 13 לכל היתר.היא פנתה אליי וחייכה חיוך מלא שיניים לבנות וישרות,והסיטה את שערה הבלונדיני הצבוע בגוונים אדומים מעיניה.
"היי!במה אני יכולה לעזור לך?" היא שאלה בקול קליל ולא יכולתי לשאול את עצמי למה אני לא יכולה להראות יפה כמוה בלי איפור.השבתי לה חיוך קטנטן.
"הממ...אני מחפשת את ג'ורג' וויזלי?בקשר לעבודה פה"
חיוכה התרחב והיא קמה מודיעה לקהל האנשים הזועמים בתור שהיא תחזור תוך דקה והובילה אותי לחדר אחורי.
"בואי אחרי,ג'ורג' איפה שהוא פה.אני ממש מקווה שתקבלי את העבודה-היו כבר המון אנשים שבאו לעשות ראיון והוא לא התרשם מהם"
הגענו לדלת עץ שהיה כתוב עליה משרד,והיא נקשה עליה ואז הסתובבה בחזרה אליי "בהצלחה!אני חייבת ללכת.דרך אגב השם שלי הוא טסה."לחצתי את ידה"אני אוונה"
היא חייכה פעם אחרונה והלכה משאירה אותי לבד.הרגשתי כבר לחוצה עכשיו.הפעם האחרונה שראיתי את ג'ורג' הייתה כשהוא ומשפחתו באו להלוייה של דן,ויומיים לפני בהלוויה של פרד.בשני הטקסים לא אמרנו דבר אחד לשני חוץ מברכת שלום שקטה.מה אם הוא לא ירצה לקבל אותי לעבודה?מה אני אעשה?!מה אם-
לפני שהספקתי להכנס לפאניקה יותר עמוקה הדלת נפתחה ומאחוריה התגלה ראש ג'ינג'י פרוע עם חיוך קל שהכרתי טוב.
"שלום,באת בקשר לעבודה אני מניח?טוב היכנסי-אוונה?"הנהנתי הנהון קטן,כשהוא זיהה אותי.
"כן...היי ג'ורג'"ניסיתי לחייך,אבל זה היה ניסיון כושל שלא העלה דבר.הבטנו אחד בשני דקה תמימה עד שהוא התעשת וזז הצידה כדי להניח לי להכנס.
המשרד שלו לא היה ממש מבולגן,אבל גם לא היה מסודר,לא שזה הפריע לי בדרך כלשהיא.גורג' התיישב על הכיסא מאחורי השולחן והורה לי להתיישב על הכיסא מולו.
"טוב אני מניח שיהיה די מטומטם לעשות לך ראיון עבודה בעיקר כי אני כבר מכיר את הכישרון שלך באומנות החשובה שאנחנו עושים פה"צחקתי והנדתי בראשי,לא מופתעת שהוא לא השתנה במשך הזמן.
"אז... מה שלומך?"
"בסדר.נראה לי?"הרמתי גבה לא ממש יודעת לענות חוץ מזה.
"אוליבר סיפר לי שעברת לסימטת דיאגון.והוא גם אמר לי שתגיעי"חייכתי,לא מופתעת שאוליבר רץ לספר לג'ורג' שאני מחפשת עבודה ושהוא אחד האופציות שלי.
"יאפ.ורק שתדע שממש חשוב לי לקבל את העבודה הזאת כי אם לא נראה שאצטרך לעבוד בתור מנקה בשירותים של הקלחת הרותחת".לא האמנתי כמה קל לי לצחוק לידו,בלי להתבייש בצחוק המזעזע שלי שנשמע כמו נחרת טרול.
 הוא צחק ביחד איתי ואמר"את האמת,מהרגע שהוא אמר את זה כבר ידעתי שאני אקבל אותך כי עד עכשיו רוב המועמדים היו חובבנים ביותר או בנות מזויפות מדי שניסו להתנפל עליי ברגע שהן נכנסו לכאן,או שהן רצו שאני אכיר להן את הארי."הוא הניד את ראשו בעצב וגילגלתי את עיניי "אני שואל את עצמי את ג'יני לא רצחה מישהי עד עכשיו"הסכמתי איתו,יודעת עד כמה חוסר הסבלנות של ג'יני והכעס שלה יכול להיות מסוכן לסובבים שלה.
"וואו.איזה הישג בשבילה.היא בהוגוורטס נכון?"
"כן,היא עדיין צריכה לגמור את השנה השביעית שלה.את לא חזרת עם הרמיוני?תמיד היית זאת שהייתה משוגעת על לימודים בצורה מפחידה ולא הגיונית"הוא חיוך חיוך מלגלג וגילגלתי את עיניי שוב.
"לא חזרתי כי ממש לא רציתי לחזור לשם.הזכרונות...מקשים עליי בצורה כלשהיא"נשכתי את פנים הלחי שלי מודאגת שאראה מטומטמת מולו,אבל הוא רק הניד בראשו "מבין אותך.לא נראה לי שאצליח אי פעם לחזור לשם"
השתחררה דממה שלא הייתה מביכה,יותר בכיוון של מרגיעה ואז הוא נעמד והלך לארון קטן שהיה מוצב מאחורי השולחן.הוא הוציא משם גלימה בצבע כחול עמוק,זהה לזאת שהוא וטסה לבשו."הן לא היו פעם בצבע ורוד?"שאלתי,נזכרת במדים שהוא ופרד לבשו בפעם האחרונה שבאתי לפה. 
"טסה הכריחה אותי לשנות את הצבע.היא שונאת ורוד"החיבה שלי לעבר טסה גדלה יותר ויותר,אני חושבת שאסתדר איתה מצוין.
קמתי גם כן וחיבקתי את ג'ורג'
"תודה רבה"
הוא חיבק אותי חזרה וחייך ואז חיקה את פרסי,אחיו הגדול שהיה כעת עובד בכיר בשר הקסמים.
"טוב עלמתי הצעירה,אני מציע שתתחילי לעבוד עם העמיתה שלך,העלמה טסה ג'יין לורנס"
צחקתי ורק יצאתי מהמשרד סוגרת אחריי את הדלת.
-------------
אני יודעת שזה היה פרק די משעם ולא קרה בו הרבה,הפרק הבא יהיה יותר מעניין ויהיה בו גם פלאשבאק די ארוך. 

הפרק הקודם		הפרק הבא