השולף המהיר במערב

הדירוג הוא R כי יש תיאורי אלימות קשה וקללות. אין קטעים מיניים.

לקחתי נשימה עמוקה של אוויר יבש. הדלת הייתה עשויה עץ ובעלת ציפוי לקה מתקלף. אני פועל בניגוד למצפון שלי כשאני עושה את זה, אבל לא המצפון הוא מה שהשאיר אותי בחיים עד עכשיו.

פתחתי את הדלת בבעיטה, מאחוריה ישבו שלושה גברים סביב שולחן קטן ועגול. יריתי בשלושתם לפני שהספיקו להבין מה קרה. פגיעות מטווח קצר בראש, הדם שלהם החתים את כל החדר הקטן.

נגשתי לגופות, לקחתי את כל הכסף שהיה להם, 117 דולר במזומן וגוש קטן של זהב. השלכתי את האחת הגופות מהכיסא שעליו ישבה, והתיישבתי לאכול את ארוחת הצהריים של הבחור.

כשסיימתי אספתי גם את האקדחים של השלושה. חיפשתי בכל הארונות והוצאתי את כל האלכוהול והנפט שהיה להם. שפכתי אותו על הרצפה והקירות, הצתתי את הראנק ויצאתי.

קשרתי את הסוסים שלהם לביטו ופתחתי בדהרה לכיוון הראנק של מלווין. "זה כבר הראנק השלישי ביומיים" מלמלתי לעצמי. ליטפתי את צווארו של ביטו והמשכתי לכיוון היעד הבא.

השמש חצתה את השמיים ועמדה לשקוע. נעצרתי לפני הראנק של מלווין, עמד שם איש נמוך שהבריש סוס זקן. "ברני שלך אותך?" הוא שאל. "הייתם צריכים לקבל את ההצעה שלו ולהסתלק, עכשיו מאוחר מידי" עניתי בשקט.

"אקספליארמוס!" מישהו צעק מאוחרי, האקדח שבדיוק באותו רגע שלפתי התעופף מידי ונחת כ15 מטרים ממני. "ממש התהפכו היוצרות, אה?!" צחק האיש הנמוך לידי.

"תרים ידיים באוויר ואל תזוז" אמר איש במבטא בריטי כבד שצעד לעברי בשרביט שלוף. הוא זה שנטרל אותי. הוא התקרב ולחץ את השרביט לחזי. בתנועה מהירה תלשתי את השרביט מידו ונעצתי אותו ביענו שיצאה מהמקום.

שלפתי סכין מהמגף ושיספתי את בטנו כלפי מעלה, חלקים פנימיים נשפכו החוצה, בתצוגה מחליא של נפלאות גוף האדם. הסתובבתי לעבר האיש הנמוך וחיוך של ניצחון על פני. הספקתי לראות הבזק אדום, ואז שדה הראיה שלי השחיר.

		הפרק הבא