חיים של קונדסאי

היער שמעבר לנחל הוא לא מקום נחמד כל כך לטיולים בשביל ילד בן 9 אבל רמוס פשוט אהב את המקום הזה. זה לא שהוא זילזל באזהרות של משפחתו בקשר להליכה ליער לבדו. אבל הוא היה מסוג האנשים שאומרים "לי זה לא יקרה".

ובאמת שום דבר לא קרה, עד אותו היום. רמוס הסתובב במסלול הקבוע שלו בשעת ערב יחסית מאוחרת זה היה ערב של ירח מלא רמוס טיפס על סלע וחיכה לזמן שבו הירח יזרח כמו פנס גדול שמאיר את השמים. באותו זמן הוא אהב את הירח המלא. ואז מרחוק נשמעו יללות ושאגות. רמוס הסתכל סביב והתחיל קצת להילחץ. אולי זה לא היה רעיון טוב לצאת לבד היום. הוא החליט לרדת מהסלע ולחזור לביתו, רמוס הקשיב לקול צליל בריכוז עקב אחרי הנחל ושמר על שקט. פתאום הוא שמע רעש חזק של נפילה מכיוון הנהר. היה נשמע כאילו מישהו נפל למים במרחק לא גדול ממנו. רמוס הדליק את הפנס שלקח איתו האיר על המים וחיפס את מקור הרעש. ופתאום במרחק של מטר ממנו הוא ראה ילד עם שיער שחור ארוך. הילד הצליח להחזיק את ראשו מעל המים אבל לא הצליח להילחם בזרם ונגרר לאורך הנחל. רמוס ניסה לתפוס את היד של הילד אבל הילד היה יותר קרוב לצד השני של הנהר. הוא המשיך לרוץ אבל הפעם אחרי הילד. רמוס צעק אל הילד 

- אתה בסדר?

- חוץ מהעובדה שעוד מעט אני יטבע, אפשר לומר שהכל בסדר. אפילו מצויין

- (רמוס צחק) אוקי אז זה אומר שאני יכול ללכת. תהנה מהשחייה הלילית שלך

- מה לא לא, סתם צחקתי. אני לא בסדר. בכלל בכלל לא בסדר.

- טוב. תגיד יש לך דרך לעצור?

- לא ניראה לי

רמוס תפס ענף שהיה מונח בריצפה והושיט אותו לכיוון הילד השני. הילד נאחז בענף ואחרי רבע שעה של מלחמה בזרם של המים רמוס הצליח לגרור את הילד לאדמה. שהילד עם השיער השחור התיישב על האדמה בשקט. רמוס כיוון את הפנס שהיה בידיו אל הפנים של הילד וראה שכולו רטוב ורועד לא ברור אם מקור או מפחד כי ברגע שהילד ראה את האור של הפנס הוא צרח וזז אחורה.

-מה זה הדבר הזה?? אני לא רוצה למות

- זה רק פנס תירגע

- פנס? מה זה פנס?

-מה שאני מחזיק ביד זה פנס

- זה יהרוג אותי?

- אם היתי רוצה להרוג אותך פשוט היתי משאיך אותך במים

- אא.. לא חשבתי על זה

-  דרך אגב איך קוראים לך?

- אני סיריוס ואתה?

- רמוס

שני הילדים קמו והתחילו ללכת לאורך הנחל. "אתה יכול בכל זאת להסביר לי מה זה הדבר הזה?" שאל סיריוס והצביע על הפנס שבידו של רמוס. "זה חפץ מוגלגי כמו מנורה, זה פועל כמו לומוס. רק שאת הפנס מפעילים בלחיצת כפתור. ואי אפשר לשלוט בעוצמת האור שלו."  "למה אתה צריך את זה?" שאל סיריוס "לפעמים אני מטייל ביער בלילות ואני צריך אותו כדי להאיר את הדרך" - "לילות" חסר סיריוס על המילה. "מה?"  -"לילות, עכשיו לילה אני חייב לחזור הביתה." אפילו שרוב הסיכויים הם שאף אחד לא שם לב שלא חזרתי. אם אגיע מאוחר מידי הם ינעלו את דלת הבית ולא אוכל להכנס. "איפה אתה גר?, רוצה שאלך איתך? " שאל רמוס. "אני גר לא רחוק מפה, הבעיה שאני צריך לחצות את הנהר. אתה מכיר דרך אחרת להגיע לצידו השני? " רמוס הנהן "בוא אחרי, שנצא מהיער הנהר יגמר ותוכל ללכת בלי בעייה." הם המשיכו ללכת מספרים כל אחד לשני על חייו. רמוס סיפר לסיריוס על אהבתו להסתובב ביער בלילות. ועל אביו שתמיד נלחץ כשהוא לבד ביער. סיריוס סיפר לרמוס על מה שקרה לו באותו היום לפני שנפל לנחל בלי להזכיר את שמו של סוורוס או את מה שראה בביתו. וסירב שרמוס הציע לו לחזור לשם. "אני הגעתי למקום שלא היתי צריך להגיע אליו, הוא רק יתעצבן עלי עוד יותר" -"אבל זה יכול להציל אותו" התעקש רמוס. "עזוב את זה, אם אני אראה אותו שוב אולי הוא ירצה לומר משהו". כעבור כמה דקות הם הגיעו לקצה היער. לפני שסיריוס פנה לדרכו הם קבעו להפגש ביום למחרת. לשניהם לא היו הרבה חברים. והם התרגשו מהמחשבה שסוף סוף הם לא יבלו את שאר ימי החופש לבדם. קריאות הזאבים התחזקו מתוך היער כשסיריוס הסתובב והלך באחת הסמטאות החשוכות. רמוס הסתכל עליו במשך דקה ואז ראה משהו כסוף וזוהר בצורת זאב שמתקרב אליו. הוא החליט לעקוב אחרי הזאב הכסוף. בזמן שהזאב הוביל אותו חזרה אל תוך היער. הוא לא שם לב כמה זמן הלך אבל כשהגיע לקרחת היער הזאב ההוא נעלם. ובמקומו הופיע יצור ספק זאב ספק אדם שהתקדם לעברו במהירות. ואז רמוס הבין, זה אדם זאב! הוא פלט צווחה מבוהלת והתחיל לרוץ בכיוון ההפוך, אדם הזאב בעקבותיו לא מוכן לוותר. הוא המשיך לרוץ עד שראה קבוצת שיחים קטנה והחליט להתחבא מאחוריה. כאן בטוח לא ימצאו אותי. ליבו פעם בחוזקה וכל גופו רעד. 

-קצת נתקעתי בפרק הזה סורי שזה מתקדם כל כך לאט- 

הפרק הקודם