אנג'ל וויטסון - ספר 1 : אבן החכמים

הטרול

לאחר שקווירל הגיע ואיתו הבשורה על הטרול, נהיה כאוס רציני באולם הגדול. כל תלמידי גריפינדור צרחו והתרוצצו בעקבות המדריך הראשי, פרסי, בחזרה אל חדר המועדון שלהם. כך גם שאר התלמידים – כולם צרחו, רצו ונראו מבוהלים למדי.

עינה של אנג'ל הצטלבה במבטו של הארי. נראה שבראשם עוברת אותה המחשבה. הרמיוני, חשבה פתאום אנג'ל בדחיפות. היא לא יודעת על הטרול.

בימים האחרונים הרמיוני ואנג'ל התחברו מאוד אחת לשנייה. הן כל הזמן דיברו על ספרים שקראו, על כל מיני מבחנים שיהיו, מתי להתחיל להתכונן ועוד. ועכשיו, שהרמיוני ישבה בוכה בשירותי הבנות ולא ידעה על הטרול, אנג'ל הייתה נחושה בדעתה להציל אותה.

היא מיהרה להשתלב בקבוצת תלמידי הפלפאף שעברו במקום באותו הרגע. ברגע שהם עברו ליד הכניסה לשירותי הבנות, אנג'ל מיהרה להסתתר מאחורי פסל ומשם לברוח לתוך השירותים.

נראה שהארי ורון עשו בדיוק כמוה. שנייה אחרי שאנג'ל נכנסה לשירותי הבנות הארי ורון הגיעו גם הם, הינהנו לשלום והמשיכו איתה בדרכם להציל את הרמיוני.

השירותים היו מצחינים.

אנג'ל סתמה את אפה בעזרת האצבע שלה, וחיפשה עקבות להרמיוני. הם פנו ונגלה לעיניהם מראה גועלי (ובהחלט מסריח) : טרול ירקרק ומכוער בגובה ארבעה מטרים בערך עמד עם נבוט גדול.

רון ואנג'ל החליפו מבטים. איך שלושתם יוכלו לחסל את הטרול המצחין הזה? אבל מספיק שהם התעכבו לשנייה אחת, והטרול התקדם לעבר השירותים. הוא פתח את אחת הדלתות אקראית. אנג'ל התפללה בכל ליבה שזה לא היה התא של הרמיוני, אבל כנראה שהמזל החליט לעשות לה דווקא. נשמעה צרחה מתוך השירותים, הצרחה של הרמיוני. אנג'ל צרחה גם היא, במטרה למשוך את תשומת ליבו של הטרול. היא חיפשה נואשות סביב דברים סביבה. בסופו של דבר, מתוך ייאוש, היא תפסה גליל נייר טואלט וזרקה אותו על הטרול.

מובן שזה לא עזר בכלום. הגליל ניתז מהטרול, וכמובן שלא הזיק לו – גם אם אנג'ל הייתה זורקת גליל נייר טואלט על אדם רגיל הוא לא היה פוגע בו.

אבל הטרול התעצבן. הוא שאג בזעם ופנה לאנג'ל. "או-או.." מילמלה אנג'ל. הארי, רון ואנג'ל שלושתם נרתעו ואנג'ל התנגשה בכיור. הטרול המשיך להתקדם לעברם, עד שהם היו יכולים להריח אותו ממש טוב. וזה לא היה דבר שאנג'ל רצתה לזכור כל כך.

הרמיוני יצאה מתא השירותים, ועל פניה הבעה מבועתת. "ט-ט-ט-טרול?!" היא גימגמה. הטרול שאג וירק על אנג'ל וחבריה רוק ירקרק-שקוף ומגעיל. "איכס!" אמר רון, שספג את רוב מנת-הרוק של הטרול.

הרמיוני צווחה והטרול פנה אליה.

היא נסוגה אל הקיר והטרול בעקבותיה.

היא צרחה כשהטרול הושיט את ידו הגדולה והמכוערת לעברה. הארי קפץ על הטרול בידיים חשופות. "מה...?" מלמלה אנג'ל. היא התעשתה על עצמה ואז פנתה אל רון בעיניים פעורות והביטה בו במבט של מה עובר לו בראש?! הארי תקע את השרביט שלו בתוך אחד הנחיריים של הטרול.

אמנם לטרול לא הפריע כאשר אנג'ל זרקה עליו גליל נייר טואלט, אבל בהחלט שם לב לכך שמישהו תקע לו שרביט בנחיר. הטרול שאג, וקרס מעולף על רצפת השירותים. הרמיוני נעמדה רועדת לצד אנג'ל.

רון, הרמיוני ואנג'ל תלו עיניים פעורות בהארי. הארי קם והשרביט עם הנזלת של הטרול בידיו. "איכס. מוכטה של טרול." הוא מלמל וניגב את הנזלת בחולצתו הממורטטת של הטרול המעולף.

"מה כל הרעש הזה?" קולה של הפרופסור מקגונגל הגיע אליהם. ארבעתם נעמדו אחד ליד השני ונראו מבוישים כשהפרופסור מקגונגל נכנסה לחדר עם סנייפ וקווירל לצידה.

"מה אתם עושים פה?! אתם אמורים להיות עם שאר התלמידים בחדרי המועדון שלכם ולסיים את הארוחה!!!" צעקה הפרופסור מקגונגל.

"אנחנו –" פתח הארי, אבל הרמיוני קטעה אותו.

"אני חשבתי שאני אוכל להתמודד בעצמי עם הטרול," היא אמרה והסמיקה, משפילה את ראשה, "אז הגעתי לפה. אם הארי, רון ואנג'ל לא היו פה להציל אותי, אני כבר הייתי מתה."

הארי ורון נראו מופתעים. הרמיוני לא נראתה להם כאחת שעוברת על הכללים. אנג'ל העריכה את הרמיוני יותר בזכות הדבר הזה.

ובסוף הם ארבעתם יצאו עם 15 נקודות נוספות לגריפינדור וחזרו לחדרי המועדון שלהם כדי לסיים את ארוחתם.

הפרק הקודם