חשוך מרפא

פרק ראשון - מינרווה מקגונגל

מבוכה לא היה רגש  שמינרווה מקגונגל, אישה שבדרך כלל מקרינה מבט חמור סבר ודואגת לענייני סמכות, הרגישה בדרך כלל. אבל, כפי שהיא הזכירה לעצמה כשהיא ליוותה במסדרונות של המרכז הסגור סנט ברוטוס לנערים מתבגרים שנקלעו לקשיים התנהגותיים, היא לא הייתה אישה שהסתירה את הטעויות שלה – וטעות  בהחלט הייתה שם. מנהל המרכז, אדם חיוור וגמלוני, חיכה לה במשרד בניגוד חמור לאולמות התעשייתיים בחוץ  בצבעי לבן ומתכת שדרכם מינרווה עברה. מינרווה ישבה זקופה וקיבלה את התה שהוגש לו. הוא היה חלש.  "מנהל המרכז," היא התחילה, "בזמן שאני לא בטוחה בנסיבות המדויקות שהובילו לכאן- מאסרו של הארי פוטר", המנהל קטע אותה מיד. "לא מאסר. סנט ברוטוס הוא מערכת חינוך אלטרנטיבית לנערים מתבגרים שנקלעו לקשיים התנהגותיים מסוג זה או אחר, אבל שלא הולכים לאיבוד לגמרי. יש לנערים האלה דם חם וריסון עצמי קטן, אבל הם לעתים רחוקות מבצעים עבירות בכוונה תחילה -. עם כמה יוצאים מן הכלל, כמובן" הוא השתתק לרגע כאן כדי לגחך, אך המשיך להביט על הבעת הפנים הקפואה של מינרווה. "אנחנו כאן בסנט ברוטוס גאים לומר שאנחנו שומרים על הבנים שהובאו אלינו מהכלא בכך שאנחנו מלמדים אותם את החשיבות של ציות לסמכות, עד שהם מגיעים לגיל שמונה עשרה, הנערים או למדו את הלקח הזה או שהם לא, במקרים כאלה בדרך כלל יעבור זמן לא רב לפני שהם יבצעו איזה פשע קטנוני או אחר, והם יחזרו למערכת בתי הכלא. אבל לעתים קרובות יותר מאשר לא, בוגרי סנט ברוטוס לומדים לחיות בגבולות החוק לפני שאנחנו מאפשרים להם להסתובב בסביבות חברתיות נורמליות. אז כפי שאת רואה, הגב' מקגונגל, אנחנו לא כולאים את הבנים, אבל מלמדים אותם איך להימנע ממקרה כזה. "מינרווה חיכתה עד שהוא סיים. "פרופסור מקגונגל, מנהלת חשבונות, פרופסור למדעים וסגן מנהלת של אקדמיית הוגוורטס בסקוטלנד."  "כן, כן, פרופסור כמובן," אמר המנהל, עם חיוך מעורער. "כפי שציינתי לך בטלפון, אני כאן בגלל אחד בשם הארי פוטר." היא השתתקה. "נעשתה טעות. מר פוטר היה צריך להישלח להוגוורטס בגיל אחת עשרה, בשנת 1991, אבל לא היה - פיקוח - אי שם על הניירת שלנו. הוריו השאירו לנו שכר לימוד בהוגוורטס לפני שבע שנים, והיינו אמורים לקחת אותו משומריו. היו לנו כמה בעיות במחזור האחרון בצוות, וכאשר הטעות התגלתה כשפנינו אליהם – אל משפחת דרסלי, אני מאמינה כי - נאמר לנו שמר פוטר נשלח לכאן לפני כמה זמן " פניה של מינרווה הביאו לידי ביטוי את כמות הסלידה כשהיא נזכרה בראיון הזה. "כן, מר פוטר הצעיר, ניצלתי את זכותי ובדקתי את הקבצים שלו לפני שהתקשרתי.  כאן המחיר מנופח באופן משמעותי". "אנחנו קוראים לו פוטר הצעיר כי הוא היה די צעיר כשהוא הגיע. למעשה, פרופסור,  גם אם לא היה "פיקוח" על הניירת שלך, ייתכן שלא מצאת אותו, כי זה היה בקיץ 1991 שפוטר תקף את שומריו וברח, ורק בספטמבר הוא היה כאן ". מינרווה שתקה לרגע. "מר פוטר - תקף את שומריו ?", היא אמרה בקול חלוש. הוא חייך בנדיבות. "כן, כן, זה דווקא די נפוץ ממה שהיית מצפה. רבים מהבנים שלנו כאן יכולים להיות די אלימים ומתרגזים בקלות. אל תביני אותי לא נכון", הוא אמר במהירות, ניזכר שהאישה הזאת עשויה לקחת את אחד מגורמי הצרות הרבים שלו מידיו, "פוטר הוא בדרך כלל די מחונך, אם כי לילד אכן יש רוח לחימה. אבל אנחנו כבר שחררנו אותו לאפוטרופוסים שלו לחגים קצרים כמה פעמים במשך השנים, בזמן שהבנים מתרגזים באמת אי אפשר לסמוך עליהם. אבל פוטר לא תמיד טוב. אחד עשר הוא גיל צעיר יותר מהרגיל עבורנו, אבל אני אוהב לחשוב על זה כעל יותר זמן לשקם אותו. "

"רק כדי לאשר", היא ביקשה, מכחכחת בגרונה, "מה בדיוק עשה מר פוטר?".  "ובכן, התוצאה היא, שלפוטר ולדודו היה ויכוח ופוטר לקח סכין אליו. אין נזק אמיתי שנעשה - אבל פוטר ניצל את ההזדמנות כדי לתפוס את הארנק של דודו ולברוח. הדוד התקשר למשטרה ולא היה להם די זמן לאתר את הילד. כמה שבועות לאחר מכן הם תפסו אותו וכמה נערים אחרים מנסים לשדוד חנות  נוחות בלונדון. למרות שפוטר היה די צעיר, ולא היה לו הרבה מה לעשות עם זה. הוא הואשם בכמה מקרים של וונדליזם קטנוני, והחזירו אותו לאפוטרופוסים שלו מיד. "מינרווה חיכתה, כשהמנהל נשען ויצר קשר עין. "העניין הוא, שהם לא ממש הצליחו לשלול הגנה עצמית, כי הוא היה כל כך צעיר. אז הכלא לנוער לא היה אפשרות, כך שסנט ברוטוס היה הפשרה. " "מה זאת אומרת - הגנה עצמית?"

המנהל נשען לאחור. "ובכן - אתה יודע. היה לילד כמה חבורות וכאלה, אבל אף אחד לא היה יכול להיות בטוח שהם הגיעו מהאפוטרופוסים שלו. " "מה מר פוטר אמר?" "הוא אמר שהוא קיבל את החבלות מנערים בלונדון, ושאף אחד לא הרביץ לו בבית. העובדת הסוציאלית שלו לא האמינה לו, אבל מה עליה לעשות? היא בעלת טוב לב אמיתי. אבל אני אגיד את זה - אולי הוא התגושש, אבל הילד נותן טוב כמו שהוא מקבל. במקרים רבים השומרים היו צריכים למשוך אותו מבנים גדולים יותר. הוא ממשיך לטעון שהוא לא מתחיל את המריבות, אבל זה מה שעושה אותו למי שהוא. מי יכול לדעת? " מינרווה לא ידעה מה לומר. זה בהחלט לא היה מה שציפתה מהילד של לילי וג'יימס! והרבה מעבר לבעיות שהיא התעסקה בהן בהוגוורטס. עם זאת, שכר הלימוד ששולם, ואחרי מה שקרה ללילי וג'יימס ... טוב, הרוב בהוגוורטס אמרו שהם צריכים לעשות את הטוב ביותר שלהם על ידי בנם. "ובכן," אמרה לבסוף. "האם הוא יורשה לעזוב? לבוא להוגוורטס? " המנהל הנהן. "כמו שאמרתי, ההתנהגות של פוטר די טובה. כמובן, צריך לעשות את הסידורים עבור החגים. יש לנו מעט  זמן עד שהאפוטרופוסים שלו לוקחים אותו - והם לא יכולים לסבול את הילד, אבל מבחינה טכנית הם האפוטרופוסים שלו. הוא נהג להישלח הביתה לחג המולד ופסחא וכמה שבועות בקיץ, בתנאי שהוא לא ייכנס לצרות, אבל הם סרבו לראות אותו בכלל מאז שהוא הפך לבן ארבעה עשר. הם טענו שהוא גדל, והם היו מודאגים לשלום הבן שלהם. אז הייתי צריך לעבוד על הסדרי חופשה איתם. " "אני רואה." באופן אישי, מינרווה חשבה שהיא מעדיפה לא לשלוח את הילד למקום כלשהו שהוא כמובן לא רצה, והחליטה שהיא דוחה את המחשבה על מה לעשות איתו בזמן החגים ובקיץ הבאים לבוא העת. "מותר לי להיפגש איתו?"  "כמובן." המנהל קם בפתאומיות. "אם תסלחי לי, אני אביא אותו לכאן."

		הפרק הבא