מאלף הדרקון

אזהרת המחברת: 
אנשים, שימו לב! הפאנפיק הזה הוא קומדייה רומנטית הומואית עם שיפ הארי-דראקו. אם אתם לא אוהבים את זה, אם זה לא הקטע שלכם, אל תיכנסו הנה! בפרק הראשון עוד אין רמיזות מיניות, אבל בקרוב הדברים יהיו יותר!! אני מקווה שתיהנו, ואם החלטתם שזה פיק מהסוג שלכם- קדימה! לקרוא! 

"חמש דקות... רק עוד חמש דקות.." הארי פוטר מילמל לעצמו , מנסה נואשות לגרום לעצמו לעבור את שיעור השיקויים. הוא כבר מת לצאת מהמרתף הקודר והלח וללכת לאולם הגדול ולאכול ארוחת צהריים.
כאשר הוא התחיל לפנות את שולחנו, משתוקק לצאת לחופשי, נפתחה הדלת ותלמיד שנה חמישית מרייבנקלו שלא הכיר הלך לכיוון שולחנו של סנייפ והושיט לו פתק.

סנייפ הביט בפתק לרגע, ואז קרא, "מר מאלפוי, אתה משוחרר משארית השיעור. אביך מחכה לדבר איתך." דראקו מאלפוי הביט בכולם וחייך חיוך לעגני, שהיה סימן ההיכר שלו, תפס את חפציו וצעד ביהירות לכיוו קדמת הכיתה. הארי קילל אותו בליבו, וחיכה לרגע שגם הוא יוכל לצאת מהגיהנום הזה.
 
כשדראקו עבר ליד שולחנו של הארי (הארי הוכרח לשבת בקדמת הכיתה איפה שסנייפ יוכל לשים עליו עין), הוא שלף את שרביטו ו"בטעות" הפיל בקבוקון גדול של מיצי מרה של ארמדיל - על כל השולחן של הארי.

"מאלפוי!!" צעק הארי בתסכול, אך ללא הועיל,הוא החליק החוצה דרך הדלת בעודו משלח את אותו חיוך לעגני לעבר הארי.

סנייפ היה לידו בתוך רגע.
"זה יהיה חמש נקודות מגריפינדור, פוטר, על בזבוז מרכיבי שיקויים יקרי ערך"
"אבל מאלפוי - "
"ועוד חמש בגלל הניסיון להפיל את האשמה שלך על תרמיד אחר."
הארי גילגל את עיניו,מתבשל מכעס בפנים, אך לא המשיך לדבר. סנייפ הסתובב לפנות אל שאר הכיתה ודיבר:
"הכיתה משוחררת. חוץ מ-כמובן-פוטר,שלא יחשוב אפילו על לעזוב עד שינקה כל טיפה של מיצי המרה." מביא למיליון תגובות עצבניות (בעיקר מצד תלמידי גריפינדור, אשר קיללו בשקטאת סנייפ ואת אימו כאחד), הארי תפס מטלית, והחל בעבודה, תופס בעיניו את מבטי הסימפטיה מצד הגריפינדורים ומתעלם ממבטי השמחה לאיד של הסלית'רינים.

"אל תטרחו לחכות לי,"אמר לרון והרמיוני כאשר עברו לידו. "אני אתפוס אתכם באולם הגדול".
רון נראה זועם,ומילמל משהו שהארי היה די בטוח שמרת וויזלי לא היתה מאושרת לשמוע , בעוד הרמיוני מטילה לעבר הארי מבט סימפטי ודוחפת בעדינות את רון החוצה.
"אז נראה אותך בארוחת הצהריים הארי" ונעלמה מעבר לדלת יחד עם רון.

בינתיים

"מה?!?!" דראקו מאלפוי בהה באביו, נדהם "אתה לא יכול להיות רציני?"
"כמובן שאני רציני, דראקו! יש סיבה שלא אהיה? זה זיווג מושלם בין מכשפים טהורי דם."
לוציוס ודראקו מאלפוי עמדו בחדר קטן ליד האולם הגדול,ולוציוס הרגע נתן לדראקו חדשות מאוד לא צפוית.
"אבא, אני לא יכול להנשא לפנסי פרקינסון, ואתה יודע את זה! באמת ציפית ממני להסכים לנישואים מאורגנים?" דראקו הרגיש את ראשו מסתובב, והמילה פאק המשיכה להסתובב בראשו.

"באמת דראקו,תהיה מציאותי כאן, אני מצפה ממך להסכים משום שאני מצפה שתעה את חובתך כבן משפחת מאלפוי. מיס פרקינסון היא מכשפה נפלאה ממשפחה טובה וטהורת דם.אתם תינשאו מיד אחרי סיום הלימודים בהוגוורטס." לוציוס החשיב את העניין כגמור.

"אבא אני לא יכול להינשא לפנסי. שכחת לגמרי?! "
לוציוס נאנח בכבדות. "שכחתי מה, בדיוק, דראקו?
"אמממ, אולי שאני גיי??" דראקו לא היה יכול להאמין שהוא דיבר על זה עם אביו. כשהוא יצא מהארון לפני אביו בשנה שעברה, הוא באמת חשב שאביו הבין... 
"דראקו, אם אתה מתכוון ל 'פגישה' שהייתה לך עם זאביני הזה שנה שעברה, אני לא באמת חושב שזה הופך אותך לגיי. אתה רק התנסת. וזה לא כאילו אתה חבר של מישהו עכשיו, אז זו היא בהחלט לא סיבה לסגת מנישואים מאורגנים בעלי איכות גבוהה כל-כך"

דראקו רק בהה באביו,בלי מילים (בפעם ראשונה בחייו). חודשים של סקס לוהט עם 'הזאביני הזה' בקושי היה 'פגישה' בעיניו, בלי להזכיר את המדריך מרייבנקלו  והרומן עם שחקן הקווידיץ' בקיץ. 
הוא נאחז נואשות בדבר היחיד שהיה יכול לשמש לו כמוצא מהמצב הזה;
"רגע, אבא, מה אם הייתי אומר לך שאני יוצא עם מישהו?" , דראקו עצר את נשימתו
לוציוס הביט בו בזהירות. "אני מניח שאם היית יוצא עם מישהו עכשיו, הייתי יותר מוכן להאמין שהעובדה שאתה גיי זה אמיתי ולא רק התנסות. ואמנם, דראקו, זה לא הנקודה, בגלל שאתה לא יוצא עם אף אחד עכשיו, וזה ברור שאתה רק מנסה להתחמק מהנישואים וזה בהחלט לא - "

"אבל אני באמת יוצא עם מישהו עכשיו!!" דראקו צעק נואשות. פניו של לוציוס נפלו בגלל הפרעתו של דראקו , ועוד יותר בגלל אופי הדברים שאמר.
"באמת, דראקו? אני מתקשה להאמין לך. האם מותר לי לשאול למה לא אמרת לי?" 
דראקו חשב מהר. "בגלל ששמרנו את זה בסוד."
לוציוס גיחך. "ניסיון נחמד דראקו, אבל אף אחד לא ירצה לשמור בסוד את העובדה שהם יוצאים עם בן למשפחת מאלפוי. זה כבוד גדול. "

"ובדרך כלל היית צודק אבא, אבל תראה, שמרנו את זה בסוד בגללו,אני לא הייתי בטוח שנוכל לספר לך עדיין, אתה יודע, הוא כל-כך שונה מאיתנו, אנחנו פשוט היינו זהירים..." דראקו ידע שהוא פשוט קישקש, אבל הוא היה נואש לגמרי. להינשא לפנסי פרקינסון פשוט לא הייתה אפשרות.

"בסדר, דראקו, אני לא מאמין לך אבל אשחק במשחק הקטן שלך. אז מיהו הבחור המיסתורי שאתה יוצא איתו, שאתה, מרגיש שאתה צריך להחביא את זהותו מאבא שלך?" לוציוס הרים גבה ואיתגר את בנו. דראקו הרגיש את הדם פועם לו באוזניים.

"הוא......זה.....אני יוצא עם......"  ברגע שדראקו שמע את קולות ההליכה מחוץ לדלת, הוא התפלל שמי שהיה שם יהיה מישהו שיכול לעזור לו, ורץ לדלת ומשך את מי שהיה שם, נעזר בגלימתו, ומתעלם מה "היי!!" שעזב את פיו של הילד.
דראקו כמעט התעלף כשראה את מי הוא משך, וכמה חזק הוא הסתכל בו עליו בשנאה, אבל מיהר קדימה בכל מקרה, מקווה, נגד כל הסיכויים, שיעזור לו.

"אבא, אני רוצה להציג לך את החבר שלי, הארי פוטר." 

אנשים, בבקשה תגיבו אם אהבתם... 

		הפרק הבא