מאלף הדרקון

אוקיי, אז קודם כל, אני רוצה להודות ל – "הרמיוני האחת והיחידה  XD"  ול – "פוטרהדית בנשמה"  שהיו היחידות ( :( ) שהגיבו ושימחו אותי כלכך, דבר שני, אני רוצה להתנצל על כך שלקח לי כלכך הרבה זמן להעלות את הפרק, פשוט מחר יש לי גיחה, והייתי צריכה להתארגן, ויום אחר כל יש לי מבחן בערבית. אז שוב תודה, וללא עיכובים נוספים, טא-דאם ;

פרק 3: האולם הגדול

לא צריך לומר שכאשר הארי החל ללכת לכיוון השולחן של גריפינדור, שלוב ידיים עם דראקו ועם לוציוס מאלפוי הזועם מאחוריהם, כל הפטפוט השמח הרגיל הופסק כאילו פגע ברק בשולחן. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה – אז, למה הארי מחייך?

הארי ניצל את השקט ששרר בשולחן גריפינדור, שגלש גם לשולחנות האחרים, גיחך בשמחה והתחיל לדבר.
"חדשות טובות, חברה! דראקו ואני יכולים סוף סוף לצאת מהארון. טוב, למען ההגינות, דראקו כבר מחוץ לארון כבר זמן מה -" וכאן 2 מאלפויים עצמו את עיניהם, אחד בבושה ואחד בכעס – "אבל עכשיו דראקו ואני יכולים לומר לכל העולם שאנחנו ביחד!"

אף אחד לא אמר מילה. הארי הפיל משהו דיי גדול באולם הגדול, זה לא סיכה . דיי רגיל להיות במרכז התשומת לב, הארי המשיך בדרכו למקומו כרגיל,ליד רון והרמיוני.

"סליחה שלא סיפרתי לכם מוקדם יותר, אבל שמרנו את זה בסוד בגלל אבא של  דראקו, אנחנו חשבנו שהוא לא יאשר את מערכת היחסים שלנו, אבל הנה אנחנו, ואפילו יש לנו את הברכה שלו, זה לא נפלא?"

"אני בקושי הייתי קורא לזה 'הברכה שלי', פוטר" לוציוס ירק. ובאמת, המבט על פניו הביע משהו של יכול להיות רחוק ויתר מברכה. לגמרי ללא פחד, הארי המשיך.

"הו, בבקשה, לוציוס, אתה בערך פקדת עלי ועל דראקו להישאר ביחד. לצאת מהארון עכשיו היה רעיון שלך, אתה לגמרי התעקשת שנאמר לכולם!" הארי ניסה נואשות לא לצחוק כשראה את הפרצופים ההמומים של דראקו ולוציוס. אחרי הכל, הוא לא שיקר.

כל יושבי האולם צפו בהם בעיניים פעורות ובלסתות שמוטות. השיער המאלפויי והילד שנשאר בחיים? זה לא יכול להיות.פרצופי הגריפינדורים נעו בין שוק לפרצופים של אימה טהורה. הארי רק חייך.

רון והרמיוני נראו הכי מפוחדים.הרמיוני בדיוק פתחה את פיה לומר משהו כאשר הארי תפס את עינה, ובאופן כמעט בלתי נראה, הסתכל על לוציוס, וקרץ. הרמיוני הסתכלה על פרצופו של לוציוס, ראתה את הבעת הזעם, וגיחכה לעצמה. היא אולי לא הבינה בדיוק למה הארי מעמיד פנים להיו חבר של דראקו, אבל היא הבינה בבירור שהדבר מעצבן לחלוטין את לוציוס מאלפוי. וזה היה דבר שהיא יותר משמחה לעזור בו.

"הו, הארי, ידעתי שהיה לך מאהב סודי! כל ההתגנבות הזאת וההברזה משיעורים, כאילו שרון ואני לא נשים לב!" והיא בעטה ברון מתחת לשולחן כדי שיצטרף לשיחה."בייחוד בכל הפעמים האלו שחזרת לחדר מועדון מכוסה בנשיכות ושריטות, מאומר לנו שנפלת מהמטאטא – דראקו בטח ממש לוחמני כשאתם ביחד!"


דראקו מייד הסמיק לגוון אדום עמוק, ולחשוש עבר בשולחן גריפינדור. לוציוס גם היה אדום -  מזעם טהור.  הרמיוני גיחכה לעצמה. קח את זה חתיכת ממזר יהיר, היא חשבה. להרמיוני היו סיבות משלה למה לעצבן את המאלפוי הגדול.

רון היה מאוד, מאוד מבולבל. הוא פתח את פיו כמה פעמים והביט על הרמיוני. היא הנהנה, באופן כמעט בלתי נראה, אבל זה היה מספיק בשביל רון. הוא לא ידע מה הולך כאן, אבל הוא ידע שהרמיוני הרבה יותר חכמה ממנו, ושאם היא ממשיכה עם המזימה הזאת, אז כך גם הוא. והוא יעשה זאת בשמחה. רגשותיו של רון כלפי משפחת מאלפוי לא היו "חמימים ונעימים".

"הו, כן, הרמיוני, את צודקת, באמת יש בזה היגיון עכשיו. הארי ומאלפוי, איך יכולתי לפספס? הארי, יא כלב, כשאני שמעתי את כל הרעשים האלה מהמיטה שלך, ואתה אמרת שהיה לך סיוט! אני ידעתי שמישהו שם צעק את השם שלך!"

בנקודה זו, כל הגריפינדורים התפרצו בצחוק, ביחד עם עוד הרבה רייבנקלואים והאפלפאפים. פניהם של דראקו ולוציוס הפכו, אם זה אפילו אפשרי, לאדום עמוק עוד יותר. הארי כמובן, היה נרגש. אני אוהב את חברים שלי, חשב לעצמו.

"תודה רון, הרמיוני, אתם הכי הטובים! ידעתי שאני יכול לסמוך עליכם שתקבלו את מערכת היחסים שלנו..."

לוציוס הסתובב לכיוון דראקו ודיבר בקול מלא באזהרות מודחקות "אולי אני טועה בכך שחשבתי שאני אוכל לקבל את מערכת היחסים הזאת."

דראקו נשך את שפתו בעצבנות. הוא ידע שאם אביו שינה את דעתו, הנישואים יחזרו מבלי שהוא יספיק להגיד 'זנבקרן הונגרי'.הוא יכול לסבול להיות מושפל ע"י גריפינדורים. הוא לא יכול היה לסבול להיות נשוי לפנסי. לעזאזל, פוטר הוא חשב לעצמו.

"תראה, אבא, אני יודע שזה לא מה שציפית לו, אבל באמת, אני מאוד שמח עם הארי, ולפחות הוא ממשפחת קוסמים טובה, זה לא כאילו שהוא בוצדם - איה!!". דראקו צעק כאשר קיבל הצלפה חזקה בישבנו.

"דראקו מאלפוי! מה אמרתי לך לגבי השימוש במילה הזאת?" עכשיו הגריפינדורים, רייבנקלואים, והאפלפאפים ואפילו כמה סלית'רינים רעדו בצחוק מוסתר. דראקו הגניב להארי את אחד ממבטי המוות שלו. עסקה או לא עסקה, פוטר כמעט וחצה את הקו. הארי לא נרתע, רק קרץ אליו בחזרה.

לוציוס היה על סף התפוצצות. רון והרמיוני ראו את זה והחליטו 'לפוצץ' אותו.

"אלוהים, דראקו, פה אנחנו חשבנו שאתה שונא את הארי ושניסית לעצבן אותו, כשבאמת, כל התעלולים הקטנים שלך היו סתם דרך לפלרטט!"

"האמת, הרמיוני, אני מתערב איתך שמאלפוי באמת ניסה לעצבן אותו! הוא בטח קיווה להצלפה חזקה במיוחד!" כשרון אמר את זה, כל האולם הגדול התפוצץ, וכולם התחילו לצחוק, אפילו הארי.
גם לוציוס התפוצץ. הוא תפס בזרועו של דראקו. "קדימה, דראקו, אני הולך, תלווה אותי החוצה."
ושניהם עזבו את האולם הגדול כשמביבם צעקות של צחוק, ודראקו זרק מבטי מוות לכיוון השלישיה המוזהבת (ה"מ- הכוונה לרון הארי והרמיוני אם לא הבנתם). הארי פשוט ישב שם והצתרף לארוחת הצהריים, מנגב דמעות מעיניו.

"רון, זה היה מבריק!" רון חייך מאוזן לאוזן.
"תודה, חבר!" הוא דיבר בקול נמוך. "ברצינות, הארי, אתה עומד לספר לנו מה הולך, נכון?"
"ברור. בואו ניקח קצת אוכל ונלך למקום כלשהו פרטי כדי לדבר." שלושת החברים ערמו כמה סנדוויצ'ים על צלחת ועזבו את האולם הגדול, מנופפים לחבריהם ההמומים אך הצוחקים עדיין.

********************************
"ואוו, אז מאלפוי אמור להינשא לפנסי ומשתמש בכך ככיסוי? טוב, זה מסביר למה הוא לא הרג אותך היום באולם הגדול." הארי רון והרמיוני ישבו בכיתה ריקה ליד כיתת הלחשים ורון בדיוק סיים לעקל את הסיפור שהארי סיפר לו.

"אבל באמת, אתה צריך להעמיד פנים שאתה יוצא עם מאלפוי, ועוד לשארית השנה? זה לא יהיה נוראי?"

"אפילו לא חצי ממה שעשיתם לי היום." זה היה דראקו מאלפוי, ולפי המבט על פניו, הוא היה מעוצבן לגמרי. הארי הפריח לו נשיקה

"היי, מאהב."

"תסתום, פוטר, אני לגמרי מעוצבן עליך עכשיו. מה לעזאזל זה היה באולם הגדול?"

"הו בבקשה, כאילו שזה לא הגיע לך בגלל כל הדברים הנוראיים האלה שעשית לנו.ומה אתה תעשה? תיפרד ממני? אני בספק אם יש לי כזה מזל." להארי הייתה נקודה, ודראקו ידע זאת. ידע זאת ושנא זאת. כל עוד הוא היה צריך את הארי ככיסוי שלו, הוא יצטרך לסבול את כל מה שה גריפינדורי יזרוק עליו.

דראקו היסס, אבל נכנס לחדר עם השלושה. הוא היה צריך לדבר עם פוטר, והיה סקרן לגלות איך רון והרמיוני הגיבו כל כך מהר בארוחת הצהרים.
"אני חייב לשאול, איך שניכם ידעתם לזרום עם זה? אין שום סיכוי שהארי הספיק לומר לכם."

"לא ידענו מה היה הדבר הזה עד עכשיו. כל מה שידענו היה שהארי העמיד פנים שהוא יוצא איתך ושזה עיצבן לגמרי את אבא שלך. זה היה מספיק כדי לגרם לנו לזרום עם זה." הרמיוני אמרה.

דראקו נדהם. "אתם זרמתם עם זה שהארי הוא החבר שלי והשפלתם אותי לגמרי לפני כל מי שהיה באולם רק בשביל לעצבן את אבא שלי???"

הגריפינדורים הנהנו. "בהחלט כן. למקרה שלא שמת לב, מאלפוי, אבא שלך הוא חתיכת ממזר יהיר." רון לא עידן את מילותיו.

דראקו ירה בהם מבט נוקב, אבל לא ממש התכוון לזה. זה לא היה חדשות בשבילו. הוא נשם נשימה עמוקה. "בסדר פוטר, תסתכל, אני ממש צריך שתשתף איתי פעולה. ואנחנו צריכים להיות משכנעים. אין צורך לומר, אבא שלי לא באמת קנה את זה היום. אתה באמת עמד לזרום עם זה?"

הארי העמיד פנים שהוא חושב."הממ, מאלפוי, אני לא יודע."

"או, נו פוטר! אני צריך את זה!"

עיניו של הארי נצנצו "שכחת את מילת הקסם"

"מה? על מה לעזאזל אתה מדבר? איזה מילת קסם?"

הרמיוני גלגלה את עיניה. "נו,באמת, זו אמרה מוגלגית. הוא רוצה שתאמר 'בבקשה'."

דראקו נראה מזועזע. "מאלפויים לא אומרים 'בבקשה'! "

"המאלפוי שלי אומר 'בבקשה'."  עיניו של הארי ממש רקדו בשעשוע מוסווה.

דראקו נראה מוכן להרוג, אבל סגר את עיניו ואמר "בסדר, פוטר,נעשה את זה בדרך שלך. בבקשה?"

הארי גיחך. "בסדר. בתנאי אחד."

"ומה זה, פוטר?"

"אתה חייב להיות נחמד לחברים שלי. מילה אחת על בוצדמים,סמורים* או כסף, ואנחנו גמרנו. מובן?"

דראקו הנהן, מניח שהיה יכול להיות יותר גרוע. ואז גיחך. "מה לגביך, פוטר? אתה אומר שאני לא חייב להיות נחמד אליך?"

הארי גיחך. "אני יכול לתפוס את כל מה שתזרוק עליי, אבל תשאיר את החברים שלי בחוץ."

דראקו כמעט גיחך. הארי היה חתיכת ממזר, אבל היה לו קרביים**, ועד כמה שדראקו שנא להודות בזה, הוא בהחלט העריך את זה. "משהו אחד אחרון, פוטר, מאחר שלכולנו יש שיעור עכשיו, אין לנו זמן להסדיר את הסיפור שלנו, ואנשים עומדים לשאול. כנראה לא יזיק לדעת כמה דברים אחד על השני, אנחנו צריכים להיות משכנעים."

הארי הנהן לאיטו. "מה דעתך על יציאה להוגסמיד ביחד? ככה אנשים יראול אותנו ביחד וגם נוכל לדבר. לעזאזל, אני אפילו אקנה לך משקה."

דראקו נחר אך הנהן. הוא הסתובב כדי ללכת.

"רגע, מאלפוי."

"מה עכשיו?"

הארי הגיש לו את הצלחת עם הסנדוויצ'ים שהם לקחו מהאולם הגדול. כשדראקו הרים גבה בלונדינית מעוצבת בשאלה, הארי פשוט אמר "פספסת את ארוחת הצהריים"

בערך מיליון תשובות עוקצניות ריחפו בראשו של דראקו, אבל כשהסתכל על הבעתו של הארי, שהייתה פתוחה לגמרי, הוא פשוט הנהן ולקח אחד.

**********
באותו הלילה בחדר המועדון, הארי הדף בהצלחה את שאלות סקרניות מחבריו הגריפינדורים, ואמר שהוא יסביר הכל בבוא הזמן, אבל שעכשיו זה לא הזמן.הוא עלה לחדרו בטענה שיש לו שיעורי בית. רון והרמיוני הצטרפו אליו.

"באמת, חבר, אני לא רואה איך יש סיכוי שאתה בסדר עם זה!" רון דיבר עם הארי בקול נמוך ואילו הרמיוני הנהנה באמפטיה. "אני מתכוון, זה מאלפוי, למען מרלין! וזה רק תחילת השנה! איך אתה מתכנן לעמוד בזה?"

הארי נראה מהורהר. "אתה יודע, זה מצחיק, אבל באמת לא אכפת לי. היית חושב שהיה לי, אבל לא. העניין הוא, שזה כבר השנה השישית שלי, ואין אף אחד כאן שאני מעוניין בו אפילו בשמץ,כך שמערכת יחסים  לא תהרוס את הסיכויים שלי עם מישהו שאני רוצה. אני לא שם שיט על מה שכולם חושבים שההעדפה המינית שלי היא, כך שגם לא מפריע לי זה. לא רק זה, אבל מאלפוי צריך להיות נחמד אלינו עכשיו,מה שיהיה שיפור מובהק יחסית לשנים הקודמות שלנו כאן. "

הרמיוני לא נראה משוכנעת. "אתה בטוח לגבי זה, הארי? אני מתכוונת, למה לך לעשות . אני מתכוונת, זה פשוט כל כך אתה, לעשות משהו כזה יפה ואצילי לאויב המושבע שלך. אתה בטוח שמאלפוי לא ינצל אותך?"

"איך הוא יכול? הוא צריך אותי כדי להגן עליו מנישואים עם פנסי. וחוץ מזה, אני חושב שזה הפוך. אני לא בטוח שאני אצליח להתנגד לכל ההזדמנויות שעומדות להיות לי כדי לנצל את מאלפוי. כמו היום. זה היה יותר מדי כיף."

רון הנהן. "נקודה טובה, חבר. וחוץ מזה, אולי אתה יכול ללמד את הפוץ הזה קצת נימוסים.אח שלי צ'רלי תמיד אמר שאתה היית יכול להיות מאלף דרקון טוב, ואני חושב שהמילה 'דראקו' אומרת 'דרקון'.? אולי אתה יכול למצוא את דרך לאלף את מאלפוי. "

"הארי פוטר המפורסם, מאלף דרקונים?? תסמוך על צ'רלי לבוא עם משהו כזה." הארי חייך. "חוץ מזה, אתם מדלגים על החלק הכי טוב  של העסקה הזאת."

"ומה זה, הארי?" שאלה הרמיוני.

"יוצא לי לבלות את הזמן הפנוי שלי בוהה במאלפוי. הוא יכול להיות חתיכת ממזר מרושע, אבל הוא בהחלט מדהים. הוא חייב להיות הבחור הכי חתיך שראיתי אי פעם."

"הארי!" רון והרמיוני נראו די נגעלים, אבל חייכו בכל זאת, כי חשבו שהארי פשוט צחקאיתם.

הוא לא צחק.


* אני החלטתי לעשות את הכוכבית הזאת כי אני בעצמי לא הבנתי את זה פעם. סמור= weasel ו-weasel דומה ל- weasly  שזה שם המשפחה של רון. 
** באנגלית זה היה guts שזה אומר אומץ, אבל לא מתאים לדראקו לחשוב 'יש לו אומץ' בעיקר לא על הארי, אז החלטתי להפוך את זה ל'קרביים'...  מקווה שלא אכפת לכם.:)

הפרק הקודם		הפרק הבא