בת ארטמיס

"העלמה ללא שם? האם את מוכנה לענות על שאלתי?" שמעתי את קולה העמום של גברת תה קמל מבעד לשינה.

התעוררתי בקפיצה. גברת תה קמל נעצה בי מבט חד, ולרגע ראיתי מישהי אחרת, לא גברת תה קמל: אישה לבנת עור וצעירה יחסית בעלת ניבים ענקיים, עיניים אדומות ושיער אדום. היא הייתה ממש מכוערת.

גמגמתי: "מממממה ה...שאלה?" שאלתי בקושי. גברת תה קמל צמצמה את עיניה.

לפתע היא הזדקפה (עד כמה שיכלה להזדקף), ואמרה בקול שונה לגמרי: "תלמידים, אני שמחה להכריז על הטיול השנתי של הפנימיה. הטיול ייערך במוזיאון המיתולוגיה היוונית באי רודוס שביוון, בעוד שבוע".

אטניס קימטה את מצחה בבלבול. הבטתי בחשש בגברת תה קמל. "מה בנוגע לשאלה? את לא עומדת לתת לי עונש?" שאלתי.

גברת תה קמל התעלמה ממני. מלכת הכיתה, בחורה שבאה מהסמטאות האפלות, הקניטה אותי: "על איזו שאלה את מדברת בדיוק? אה, אני יודעת! השאלה כמה את טיפשה? על זה כבר ענו מזמן! ממש עשר!" כל בני הכיתה צחקו.

"תמותי, גייל", סיננתי מבעד לשפתיים חשוקות.

לאחר שבוע...

בהיתי בגברת תה קמל, ששאלה אותי שוב, כמו בשבוע שעבר: "העלמה ללא שם? האם את מוכנה לענות על שאלתי?"

אני שונאת כשהיא קוראת לי העלמה ללא שם. זה פשוט משגע אותי.

"סלחי לי, מה הייתה השאלה?" שאלתי בחשש. "מיהו מלך האלים? מיהם שני אחיו? מי יצאה מראשו כבתו? מי היא אשתו?" גברת תה קמל, כרגיל, ירתה עליי ארבע שאלות במקום אחת.

אבל איכשהו, ידעתי אותן. "זאוס. פוסידון והאדס. אתנה. והשאלה האחרונה היא קצת שגויה, גברתי. הרה היא אמנם אשתו, אך היא גם אחותו של זאוס", לא היה לי מושג מאיפה אני יודעת את התשובות. הרי הקשבתי לאוזניות כשגברת תה קמל עשתה לנו את הסיור.

אבל בכלל, הייתה לי הרגשה, לפי מבטיהם הנדהמים של הנערים האחרים, שהנושאים הללו אפילו לא נלמדו.

גברת תה קמל בהתה בי. "העלמה ללא שם, אנחנו צריכות לדבר..." ידעתי לאן זה יוביל. ביקור נוסף אצל המנהלת.

אך אז נזכרתי במראה הנוסף של גברת תה קמל, הערפדית אדומת השיער. שמעתי את צווחתה של אטניס ואת ידה, שהונחה על גבי. קפאתי במקומי מרוב פחד. לפתע לא הייתי עוד עם הנערים האחרים באולם הראשי.

אטניס ואני עמדנו בפרוזדור צר עם יציאה אחת. גברת תה קמל עמדה בצד השני. הצד של היציאה. הבטתי בגברת תה קמל, ושותקתי מרוב אימה.

עכשיו קלטתי למה אטני צווחה. גברת תה קמל הייתה עכשיו ערפדית בצורה מלאה, עם כנפי עטלף קטנות.

היא נהמה. "הייתי צריכה להרוג את אתכן כבר מזמן, חצויות", היא ליחששה בקול צורם ומחריד, והסתערה.

הפרק הקודם		הפרק הבא