להיות קסומה

אימיקר היה נער מושלם. הוא היה בן שמונה עשרה, בעל מבנה גוף חטוב, שרירי וגבוה. עיניו היו חומות כמו אמא אדמה, ושיערותיו היו שחורות כאדמה רטובה. תווי פניו היו חדים ורציניים, ואפו החד ניצב במדיוק במרכז פניו, מתחת לעיניים החודרות ומעל השפתיים הקפוצות. על גבו של אימיקר היו תלויות באופן תמידי אשפת החיצים הקסומה שלו והקשת הקסומה שלו.

אימיקר היה נער מושלם. כמעט. אימיקר פחד מהאוויר. הוא חשש מעט ממים, ומאש כלל לא פחד. היא הייתה מקור נחמה בשבילו. אבל השמים היו הסכנה המתמידה: הרחק מהאדמה, מהחום, מהביטחון. הרחק מהאושר והשלווה של אימיקר, שהיו באדמה.

על האדמה, אימיקר היה יכול להימלט בקלות מפני עדר הנערות שרצו לשכב איתו. אימיקר היה מושך. והוא שנא את זה. שנא את כוחותיו הלא-טבעיים, את יופיו המסנוור ואת פחדיו המשונים.

הוא נהג לברוח ליער פאנג-פו-ראנג, שם הרגיש שליו ומאושר, בבקתה שביער. 

אימיקר היה נער מושלם. והבנות תמיד רדפו אחריו, נחושות בדעתן לכלוא אותו, להכניס אותן להריון. נחושות בדעתן שהוא יהיה אבי ילדיהן, שהוא יחוש אליהן את התשוקה שהן חשקו אליו. 

כן, ככה אנשים מדברים עליי. חושבים שאני מי-יודע מה. 

כאילו - נשים, אתן אמיתיות? 

נשים - נשים נשואות - מתפשטות ורודפות אחריי ברחוב. 

למדתי לשנוא נשים. לשנוא את השיערות שלהן, שנגעו בי באופן מגעיל כשניסו לתפוס בי בידיהן החומדות.

לשנוא את העיניים הרעבות שלהן, שבלעו בשקיקה כל איבר חשוף בגופי.

לשנוא את האיברים שלהן, שתמיד רצו רק ממני. 

שילכו יזיינו איזה נער אחר, מבוגר, שאוהב את תשומת הלב הזאת. שיכול להתמודד עם התשוקה שלהן.

למדתי לשנוא גם את הגברים, שמביטים בי, המומים, זועמים ושונאים כשאני לוקח להם בלי כוונה את הנשים שלהם, את עשרות המאהבות שלהם, שרצות לרחוב ערומות.

למדתי לשנוא את כולם. 

הרבה פעמים שאלתי את עצמי:

אימיקר, למה אתה יפה? אבל ככל שניסיתי לגזור לעצמי את השיער, הוא צמח שוב בתוך שניות, בדיוק עד לכתפיים שלי, שככל שניסיתי לכווץ אותן, הן שבו והפכו להיות רחבות וחזקות. הכל ניסיתי לעשות, אבל לא עזר. לאעזר לצבוע את השיער, לא עזר לגזור אותו, לנסות להצטמק, להתכופף, לקפוץ כרגיל, לרוץ כמו כולם.

תמיד הייתי הראשון, ותמיד רציתי - לשם שינוי - להיות האחרון. 

או לפחות למצוא מישהי נורמאלית, שהקסם שאני-לא-רוצה-בו לא משפיע עליה. לפחות אחת! מה כבר ביקשתי?

ואז פגשתי את האחת, יום אחד, כשיצאתי מגבולות שיטוטיי ביער פאנג-פו-ראנג, כשנמלטתי מעדר נוסף של נשים ערמות שרצו לזיין אותי במיטה שלהן.

הפרק הקודם