עולמות משולבים

"ילדים, מחר צריך לקום מוקדם! אז עכשיו, קדימה למיטות!" קראה גברת וויזלי. היא עברה בין החדרים ובירכה את כולם בלילה טוב.

אנבת', שישנה בחדר ליד פרסי, קמה והתגנבה לחדרו. פרסי חייך אליה ונישק אותה. הוא הופתע ונבהל כאשר לחשה: "לומוס". "אנבת'! אסור לנו לעשות קסמים!" הוא לחש ברוגז. אנבת' גלגלה עיניים. "פרסי, יש לך מזל שקראתי יחד איתך את ספרי הלימודים. לא היית יודע כלום! קראתי את "ספר החוקים של עולם הקסמים", העותק שקניתי בכרך ודף בע"מ, ויש כמה לחשים שמותר להשתמש בהם מחוץ לבית הספר. אחד מהלחשים הוא לומוס. המקסימום שוהא יכול לעשות זה לעוור לחמש דקות!" אמרה. היא נישקה את פרסי. "האמת היא שרציתי לבוא ולהגיד לך לילה טוב, כי גברת וויזלי צודקת. מחר קמים בחמש בבוקר - הכי מאוחר. לילה טוב, פרסאוס." לחשה אנבת' ונישקה את פרסי בשנית. "אני אוהבת אותך," היא לחשה. "גם אני אוהב אותך", הוא לחש בחזרה. אנבת' לחשה: "נוקס!" כשיצאה מהחדר והזרקור שבקצה שרביטה נמוג.

פרסי התאמץ לישון. זה לא היה כל כך קשה, למען האמת. הוא פשט חלם שאנבת' מחבקת אותו.

בבוקר העירה אותו אנבת' באותה לחישה. "בוקר טוב, פרסי!" היא נישקה אותו נשיקת בוקר-טוב. למזוודה הארוזה היטב שלו הוא הוסיף את הפיג'מה שלבש. בתרמיל הכחול והשחור שעל גבו הייתה ארוזה חליפה של בגדי הוגוורטס כדי שיוכל להחליף ברכבת האקספרס. פרסי לבש את בגדיו הרגילים: ג'ינס כחול משופשף מעט, נעלי ספורט כחולות כהות, חולצה שחורה עם ציורי ים וגולשים, ומעיל רוח שחור.

אנבת' לבשה ג'ינס לבנים-תכולים, גופייה בצבע שמנת עם סמל הינשוף, וז'קט בצבע של השיער שלה. היא נעלה נעלי ספורט לבנות.

כשהם פגשו את האחרים, גם הם לבשו בגדים דומים: פייפר בג'ינס לבנים וגופייה עם לבבות, נועלת נעלי ספורט לבנות וסוחבת איתה מעיל רוח צחור.

ג'ייסון לבש חולצה עם דוגמת ברק כחול, מכנסי ג'ינס כהים, נעלי ספורט וז'קט שחור.

הייזל לבשה ג'ינס שחור, חולצה עם איורים של אוצר וטישרט שחור צמרירי, בנוסף עם נעלי ספורט שחורות.

פרנק לבש חולצה אדומה עם ציור של צבא הצועד לקרב, מכנסי פלמ"ח ונעלי צעידה כהות, עם ז'קט שחור.

ליאו לבש חולצת טריקו אדומה, ג'ינס פשוטים ונעלי ספורט.

הארי התלבש בדומה לפרסי. הרמיוני התלבשה במכנסי טרנינג וסוודר, ורון לבש מכנסי טרנינג עם חולצה ארוכה וטישרט ירוק. פרד, ג'ורג' ופרסי וויזלי לבשו גם הם בגדי מוגלגים פשוטים. אדון וויזלי לבש שילוב מוזר של בגדי מוגלגים וגברת וויזלי התלבשה כאמא רגילה.

הם כולם עלו למכונית, אך חזרו כמה פעמים בשל דברים שהנערים שכחו.

במכונית המורחבת של אדון וויזלי, ליאו שיחרר בטעות את שטוקי, שהתחיל לחזור אחרי דבריהם של כל נוסעי המכונית. "פרסי וויזלי מסריח..." לחש פרד. "פרסי וויזלי מסריח!" צווח שטוקי. אפילו פרסי וויזלי צחק מכך.

הם הגיעו לתחנת הרכבת. השבעה כבר קיבלו את ההסבר כיצד לעבור את המחסום. הם עברו בזה אחר זה. לבסוף היו שם כולם. ג'יני בכתה קלושות כשנפרדה מאחיה. האחד עשר (שמונת החצויים בנוסף על רון, הרמיוני והארי) עלו בהתרגשות לרכבת וחיפשו מקום לשבת בו. לבסוף הם מצאו תא גדול במיוחד, עם עשרה מושבים. הם ישבו ופטפטו. אנבת' ופרסי חלקו כיסא, כדי שיהיה מקום לכולם. בלהט השיחה, איש לא הבחין בנער בלונדיני בהיר העיניים שנכנס לתא בדממה.

"אקספליארמוס!" הוא צעק. שרביטו של הארי קפץ אל אצבעותיו של דראקו מאלפוי. הוא ברח מהתא. "מאלפוי!" צעק הארי. פרסי הביט בדראקו בבלבול. "אמרת שאסור להטיל קסמים מחוץ להוגוורטס", אמר. הארי נאנח. "מותר גם כאן לעשות קסמים", הסביר.

ברגע ששמע את זה, פרסי החל לרדוף אחרי מאלפוי. לאומת פרסי, דראקו ממש לא היה בכושר. פרסי השיג את הנער המתנשף בריצה קלילה. "פטריפיקוס טוטואלוס!" קרא במהירות. דראקו כשל ונפל. פרסי ניגש אליו במעין ריקוד מצחיק, ולבסוף עצר מולו בתנועת באלט כשידו האחת מונחת לפניו באוויר. "תודה לך, אדון דראקו-ן" אמר בנימוס משעשע כשחטף מידיו את שרביטו של הארי. רעיון עלה בדעתו. הוא קרא להארי, ולאחר מכן שחרר את דראקו. המאלפוי הצעיר שכח שיש בידו שרביט מרוב הפתעה, כשהארי הוריד את משקפיו. "היי, הארי, אתה לא צריך משקפיים. כך עדשות מגע, ככה יזהו את הדמיון שבנינו", התבדח פרסי ונתן להארי עדשות מגע. הארי לקח אותן בשמחה.

פרסי התקרב אל דראקו בפרצוף מאיים. "אל תתקרב! אני אקלל אותך!" צווח דראקו וכיוון את שרביטו אל פרסי. "היי, פרס. מה זה צריך להיות? תשאיר קצת כיף!" קרא ג'ייסון. שלושת הבנים התפקעו מצחוק.

דראקו נהם והסער על ג'ייסון בקללה. "אימפדימנטה! מה זה צריך להיות?! רק תעז להתקרב לאחי, ואני אפצפץ אותך!" איימה תאליה, שהגיעה באותו הרגע.

פייפר שרבבה את ראשה, ואחריה הגיעו אנבת' והייזל. ליאו ופרנק הופיעו מהצדדים, ולבסוף הגיעו רון והרמיוני. הם עמדו שם כולם, אחד עשר, ואז אמר פרסי בשם כולם: "דראקו מאלפוי, הישמר. אם רק תנסה לגעת בנו, תזכה לנחת זרועי". למרות שדיבר בשפה גבוהה, איש לא צחק. כשהפנו את גבם, צווח מישהו: "שתק!"

נערה פראית למראה הגיחה מאחד התאים ועיניה אדומות. חברתה הציצה מבעד לתא ולחשה: "פנסי, יכולת לחכות עד שהם ילכו!" הקללה של פנסי פגעה בג'ייסון. פייפר קפאה במקומה, המומה. "תשחרר אותו בזמן שאני מטפלת בחוצפנית שהעזה לשתק את החבר שלי", אמרה פייפר לליאו. ליאו מלמל: "שחרר" קלוש על ג'ייסון, שמצמץ ונעמד.

פייפר הלכה קדימה. "את - תפגעי בי? קטנטונת, מי את חושבת שאת?" צחקה פנסי. פייפר החוותה בראשה בשעשוע. "תקראי לחברה שלך, שתזהיר את החברים שלה מפניי. שהם לא יעזו לגעת בג'ייסון." סיננה פייפר. חברתה של פנסי צעדה קדימה בצייתנות. פנסי החלה למלמל לחש מסובך, כשפייפר השתמשה בדיבור ההקסמה שלה ואמרה במתק שפתיים: "עצרי. תורידי את השרביט. את לא רוצה לפגוע בי, נכון?" עיניה של פנסי הזדגגו והיא הורידה את השרביט. "אנגרוג'יו", אמרה פייפר. פנסי, שכבר ממילא הייתה גדולה, החלה לגדול עוד יותר, עד שהפסיקה פייפר את פעולת הלחש. חברתה של פנסי עמדה פעורת פה.

"הלחש יפוג עוד... חמש דקות מעכשיו. תזהירי את החברים שלך", פקדה פייפר, ספק אומרת ספק יורקת בזעם את המילים.

היא וחבריה חזרו לתא שלהם. הבנות התלבשו בגלימות בזמן שהבנים יצאו החוצה, ולאחר מכן להיפך.

המכשפה הגיעה עם ארוחות הצהריים שהאחד עשר הזמינו ולאחר מכן הם קנו שפע של ממתקים.

בערב הם הגיעו להוגוורטס. לא ירד גשם, אבל השמיים היו מעוננים. היה בחוץ מעין שקט כזה, השקט שלפני הסערה, שאף פטפוטים נרגשים של תלמידי השנה הראשונה לא הצליחו להפר. קולו של האגריד הגדול נשמע: "לכאן, תלמידים חדשים! לכאן!" השיט בסירות הקטנות עבר במתח. בדיוק כשאחרון התלמידים עבר את השער הגדול, פרצה הסערה. כולם נשמו לרווחה.

האגריד השאיר את התלמידים לפרופסור מקגונגל, שהסבירה לתלמידי השנה הראשונה את כללי המיון. "קדימה, לאולם!" היא קראה לאחר מכן.

התלמידים פסעו במתח אל האולם הגדול. זה היה מחזה מרהיב. דגל הוגוורטס נתלה מאחורי הבימה שעליה עמדה פרופסור מקגונגל, לצד מצנפת המיון שעל הכיסא. שולחן המורים היה בזווית של תשעים מעלות לבימה, ובצד השני היה השער. מול הבימה ניצבו ארבעת השולחנות המפוארים של ארבעת הבתים: גריפינדור, רייבנקלו, הפלפאף וסלית'רין. המצנפת פערה את פיה, ובאולם הושלך הס. המיון החל.

הפרק הקודם		הפרק הבא