עולם קסום

ג'יין צדקה, לפחות בקשר לעצמה.

הספר סחף אותה, ממשחק הקווידיץ' ועד הכלב בעל שלושת הראשים. היא וויתרה על הטלוויזיה והמחשב כדי שתוכל להמשיך לקרוא, שיקרה לחברותיה שיש לה עיסוקים כדי שתוכל להמשיך... ג'יין גילתה שהיא מעדיפה כבר עכשיו להתנתק מהחיים כדי לעבור להוגוורטס, לעולם הקוסמים. זה היה פשוט מדהים.

יום אחד הלכה ג'יין לחנות הבגדים, לקנות חולצה מומלצת. 

פתאום היא ראתה אותו. איש ג'ינג'י חביב וגבוה, לבוש גלימות, ועל פניו הבעה טרודה. הוא נחרד כשראה מה הוא לובש, ואת ג'יין הבוהה בו. 

"בשם שמיים... מוגלגית ראתה אותי בגלימות! אני חייב לחזור הבייתה! אוף, עם כל הבלאגן שכחתי להחליף בגדים!" קרא האיש, שעכשיו ידעה ג'יין בוודאות מוחלטת מיהו ומהו.

היא גם ידעה שהוא מתכוון להתעתק.

"עצור! חכה, אדון וויזלי! אל תתעתק! אני יודעת מי אתה!" קראה ג'יין. אדון וויזלי קפא במקומו וצמצם את עיניו אל ג'יין פורטר.

"שם שמיים, אלוהים אדירים! היא זיהתה אותי... אחותו של ג'יימס פוטר היקר זיהתה אותי..." הוא מלמל.

"היי! עצוררר! קוראים לי ג'יין פורטר, עם ר' אחרי ה-"פו". ואני לא אחותו של ג'יימס פוטר! אני לא הדודה של הארי!" קראה ג'יין.

"הארי? מי זה הארי?" שאל אדון וויזלי בבלבול מוחלט.

"נו באמת, ארתור וויזלי! הארי פוטר הוא הבן של ג'יימס ולילי פוטר!" ענתה ג'יין, מבולבלת אפילו יותר ממנו.

"בחיי, ילדה. ג'יימס אפילו לא התחתן! הוא בקושי בן אחת עשרה! איך יכול להיות לו בן?" שאל אדון וויזלי והוסיף: "ואני לא ארתור וויזלי, אני אלארט וויזלי, טהור דם! נראה שהתבלבלת ביני לבין בני, ארתור, על אף שהוא נמוך ממני. הוא בסך הכל בשנתו השלישית בהוגוורטס", אמר וחייך.

ג'יין התחילה להבין מה קורה כאן. 

"רגע אחד, אדון וויזלי. אתה מכיר את מולי?" שאלה ג'יין. 

אלארט וויזלי הביט בה בקימוט מצח. "לא מכיר שום מולי, ילדה. והשם שלך הוא בוודאות פוטר. לא פורטר, פוטר", אמר. 

"ועכשיו, נראה לי לי שאני צריך לקחת אותך אל ההורים שלך?" שאל-אמר אדון וויזלי הישן.

ג'יין ידעה שהיא לא תוכל לסרב.

"תן לי... שעתיים. תתלבש כמו מוגל ותחזור לפה. אני אבוא", אמרה ג'יין לבסוף. אלארט וויזלי הנהן והתעתק. 

ג'יין חזרה הביייתה בריצה וארזה בכל המזוודות שלה כל דבר שרק יכלה.

ג'יין רצה חזרה למרכז, וקנתה את כל הדיסקים של הארי פוטר.

ג'יין סימסה לחברות שלה בטלפון: "בנות, אני עוזבת, ורוב הסיכויים שאני לא חוזרת", ואז זרקה את הטלפון לפח. היא לא תצטרך אותו.

ג'יין ירדה למטה עם המזוודות והביטה בהוריה המבולבלים בקור.

"למה מעולם לא סיפרתם לי שאני האחות של ג'יימס פוטר? למה לא סיפרתם לי שאתם לא ההורים האמיתיים שלי, ושפורטר - תסלחו לי, לא היה לכם יותר דמיון? - הוא לא השם משפחה האמיתי שלי? למה זייפתם הכל?!" היא צעקה, והוריה התכווצו ונסוגו.

"ג'יין... אנחנו פשוט לא רצינו שתיקשרי שוב לעולם הזה... הוא מסוכן. זה-שאין-לנקוב-בשמו נמצא שם-" "הארי פוטר ינצח את וולדמורט!" צעקה ג'יין בקול צווחני. "נכון, אבל עד אז - יכול להיות שעד שהוא יובס, את תמותי. והמתים לא יחזרו אחרי שזה-שאין-לנקוב-בשמו יחזור", אמרה אמה של ג'יין ברוך.

"חוץ מזה, את תנסי להציל את ג'יימס מלמות כשהוא ינסה להציל את לילי והארי", אמר אביה של ג'יין בשקט. ג'יין הנהנה. "נכון מאוד! כי הוא אח שלי!" היא צעקה.

"וזאת הבעיה, ג'יין!" צעקה אמה.

אבל ג'יין לא שמעה. היא יצאה מהבית בסערה, משאירה אחריה הורים נבוכים ועצובים. 

"אני הולכת!" היא קראה, וסגרה את הדלת בטריקה, נחושה בדעתה לא לחזור שוב אל בית השקרנים הזה.

הפרק הקודם		הפרק הבא