קייטלין ג'ניפר מאלפוי

קיטלין הביטה בפה פעור לרווחה. 

טירת הוגוורטס התנשאה מאחורי האגם, מול המדשאות והיער האסור. צריחי הטירה השחורים התנשאו כסכינים וחתכו את העננים הצחורים שבשמים המתבהרים. השחר החל לעלות מאחורי טירת הוגורטס, והקרנייים האירו את כל הסביבה.

"וואו..." מלמלה קייטלין. האגריד הצביע על משהו לצד היער.... נקודה אפורה ורחוקה, שנראתה זעירה לעומת הוגוורטס.

כשהם התקרבו, ראתה קייטלין שהנקודה האפרה היא כלל לא זעירה, ואפילו יותר: זה היה בית ענקי, שווה בגודלו לאחוזת אבן אפורה, עם גג עשוי אבן אדומה. את הבית הקיפה חומת אבן עבה וגבוהה כל כך עד שאפילו האגריד לא היה יכול לטפס מעליה. שער ברזל נקבע בחומת האבן, והאגריד פתח אותו בלחישת דבר מה שקייטלין לא הצליחה לשמוע.

ההאגרידים הובילו את קייטלין אל תוך שטח בית הענקים שלהם, וקייטלין הביטה סביב בחיוך. מול הבית עצמו פרח גן גדול. צמחו שם שיחים פרחוניים, עצים ובריכות מים עם צפרדעים קטנות ודגים בשלל צבעים, ואפילו פלג מים קטן.

מדרגות אבן רחבות וגבוהות הובילו אל הדלת הענקית.

האגריד פתח את הדלת והוביל את גאנל וקייטלין אל תוך הבית. 

קייטלין הביטה סביב:

אח מבוערת דלקה בעליזות בפינה, לצד כמה וכמה דלתות ענק נוספות. חדר הכניסה היה גדול כמו סלון, ולצד הדלת ניצב מתלה ברזל גדול. הרצפה הייתה מכוסה שטיחים עבים, והקירות היו מצופים שכבת עץ אלון. כל המראה הזה השווה לחדר הכניסה מראה חמים ובייתי, שגרם לקייטלין לחייך.

האגריד פתח את אחת הדלתות, שעליה היה תלוי שלט עץ עם הכיתוב: "חדר אוכל ומטבחים". קייטלין צעדה פנימה בסקרנות. הדלת הובילה אל מסדרון שנקבעו בו חמש דלתות:

"שירותים", "חדר אוכל", "מטבח א'", "מטבח ב'" ו-"מטבח ד'". המסדרון עצמו היה גם הוא מצופה שכבת עץ פנימית, וקייטלין הבינה שכנראה כל הבית עשוי משכבה חיצונית של אבן אפוה ומשכבה פנימית של עץ אלון. בקצה המסדרון הזו דלק אח נוספת, קטנה יותר, ונברשת קצרה נתלתה מהתקרה הגבוהה.

גאנל הוא שפתח הפעם את הדלת ("חדר אוכל"), וקייטלין צעדה מיד אחריו.

חדר האוכל היה ענקי. היה בו שולחן עץ גדול - שקייטלין הניחה שהוא מכושף נגד שבירה, אם הוא נמצא בבית של ענקים - המוני כיסאות, רובם קטנים וחמישה מהם גדולים, היו מסודרים סביב השולחן. גם כאן, הרצפה כוסתה שטיחים עבים, ועל קירות עץ האלון נתלו שטיחי קיר שהציגו מיני מאכלים מעוררי תיאבון, שהזכירו לקייטלין שהיא רעבה. דלת מטבחים גדולה ניצבה בסמוך לשולחן, קבוע בקיר. קייטלין לא התקשתה לדמיין מלצרים מכובדים יוצאים מהמטבחים ומגישים את המאכלים שנרקמו על שטיחי הקיר.

קייטלין הביטה שוב בשולחן. ישבו שם שלוש דמויות ענקיות: שני ילדים ואישה, כולם בגודל של האגריד.

האישה הגדולה הסתובבה. היא הייתה יפה מאוד, בשיערה הכהה ועיניה החדות. 

"או, חזרתם! ואני כבר חשבתי שהמאלפוי-שמאלפוי האלה עשו לכם משהו!" אמרה האישה, וקייטלין הבינה שזאת אולימפה, ושתי הדמויות הקטנות יותר הן בוודאי דאנר ורמילין.

ואכן, שתי הדמויות זזו, ושני הילדים, אחיו של גאנר, נגלו.

"טוב, קייטלין! התוכנית הייתה להביא אותך לכאן ולאכול פה, אבל אני רואה שאת ממש מותשת... תחכה לך ארוחה ליד המיטה בחדר השינה שארגנו לך מראש... תתרחצי ותלבשי משהו מהארון בחדר, אולי איזו פיג'מה, ואז תצחצחי שיניים ותשכבי לישון!" קראה אולימפה בקול קפדני ומעט מודאג. 

קייטלין הנהנה, והניחה לגאנר להוביל אותה אל מסדרון נוסף, ארוך בהרבה, עם הרבה חדרי שינה. היא נכנסה לחדר השינה שגאנר הצביע עליו, וניגשה למקלחת הפרטית שהתחברה אליו. היא התרחצה, ואז לבשה פיג'מה מהארון, ולאחר מכן אכלה את ארוחת הערב הטעימה שנחה על השולחן הקטן בחדר האוכל. 

רק אז הניחה קייטלין את ראשה על הכרית, וכעבור פחות מחמש דקות נשמעו נחירותיה הקלושות על רקע קולות היער האסור.

הפרק הקודם		הפרק הבא