השתקפויות - הילדה שלא זיהתה את השתקפותה

ז'ן הייתה ילדה רגילה מכל בחינה, מלבד עיניה הסגולות כשרביטה. בכל יום הלכה ללמוד אצל רז'ינה, הכושפת האומנת שלה. בתקופתה, לכל קוסם צעיר היה מכושף אומן. רז'ינה הלבישה אותה בבגדי לימוד סגלגלים והחמיאה לה על שקדנותה. שיערה של ז'ן שחרחר, אך אם הסתכלתם טוב יכולתם לראות בו פסים דקים וסגולים. עורה של ז'ן היה צחור מהשלג, לא משנה כמה ניסתה לשנות את זה. רז'ינה הייתה כההת עור לעומתה ולבשה שמלה כושפת שחורה ומקושטת בבדים ורוקים ועדינים כמו הדשא הירוק ביותר במהלך פגישותיהן. בשאר הזמן גרה רז'ינה בבקתת עץ ירוקה (שנראתה כמו בתיהם של שומרי הקרקעות) ואילו ז'ן גרה בפנימיית נאינה.

באחד משיעוריה אצל רז'ינה שאלה אותה ז'ן איפה המראה שלה. באותה תקופה מראה הייתה חפץ שרק לכושפים המומחים ביותר יש אותה. רז'ינה סיפרה לה על בנה היחיד, שאותו לא ראתה מזמן - שיף. שיף היה קוסם צעיר עם שיער חום בהיר מאוד ועור שכהה במעט יותר משיערו. ז'ן הכירה אותו עד לאותו היום בתור איכר עני שעבד את אדמתו בקצה הכפר. עד אז הוא ואביו (ז"ל) הבל, עבדו שם יחד. מאז מותו של הבל (ז"ל), שיף אינו מצליח ממש בעבודתו. לפני מות אביו היה שיף רועה צאן, אבל עכשיו הצאן נהיה רעב והאדמה נהייתה יבשה.

רז'ינה אמרה לה "בבקשה, תעזרי לבני. הוא אינו מכיר אותי. בגלל קללה ישנה, איני יכולה לפגוש אותו. אנא, מלאי את מקומי והצילי את עבודתו! אם תעשי כך, אגלה לך היכן המראה ואפילו אתן לך אותה - מתנה". כך יצאה ז'ן למסע אל קצה הכפר, לעזור לאיכר צעיר, בערך בגילה. כך יצא שהילדה שהסתגרה כל יום בביתה, בתוך עצמה, יצאה החוצה. היא לקחה את סוסה השחרחר ורכבה עליו רחוק יותר מאי פעם, אל הלא נודע.

		הפרק הבא