אבן תכלת,אזמרגד ופלטינה

'לעזאזל' חשבה בליבה ואז אמרה בקול  מתגבר "לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל!" היא רצתה לברוח משם. 'לא, לא משם, מהחיים האלה,להיות רגילה לגמרי'

זה מה שהיא רצתה, להיות רגילה. היא יכולה לברוח מכאן עכשיו, אבל לא, היא לא תראה את זה.

היא יצאה לאוויר הפתוח למדשאות הגשומות ונשארה שם. כעבור שתי דקות הגיעה לשם מקגונגל.

"הכול יהיה בסדר,תבחרי בית ותהיי חלק ממנו." "אני לא מסוגלת" ענתה ריי. "פרופסור, עברתי מעולם אחד לאחר, שמך הפרטי, מינרווה

הוא שמה של אלת החוכמה הרומית המקבילה לאתנה היוונית, ואת שתיהן אני מכירה כי להן ולאלים האחרים נחשבתי כיריבה, כאיום, כמשהו שיש להיפטר ממנו."

"אנחנו נגן עליך"  אמרה הפרופסור. "לא תצליחו" התפרצה ריי "כוחם של כל הקוסמים אי פעם לא ישתווה לכוחם של האלים היוונים, הרומיים, המצריים יחד."

"הייתי בגלקסיה רחוקה רחוקה, מה שווה להשתמש ב"שתק" כאשר מיהו יכול לחנוק אותך בלי לגעת בך?, אדם שיכול ליצור ברקים מידיו?

מה משתווה השרביט שלך כאשר כשפי אדמה, אוויר מים ואש חוסמים את ידייך? הקסם חזק, זה נכון, אך הוא לא היחיד.מה אם

אוסיף ואגיד שקיים חומר שחוסם מפני אבדה קדברה? כי יש כזה, הוא בצורת מגן ובמרכזו טבוע כוכב לבן, ובו משתמש חייל שהיה קפוא

במשך שבעים שנה, ושמו קפטן אמריקה." מקגונגל רעדה, "עלייך לדבר עם המנהל, הוא יגיד לך היכן תלוני".

הפרק הקודם		הפרק הבא