ג'יימס פוטר נקמתו של גרינדלוולד

הרכבת היתה מרהיבה ביופיה. כשג'יימס היה קטן יותר הוא תמיד חלם עליה, אבל הדבר האמיתי "זו רכבת יותר טובה משדמיינתי !" אמר ג'יימס לאביו בעודו מחייך עד האזניים. ג'יימס פסע לאורך רציף תשע ושלושה רבעים בעוד הדלתות נסגרות בזו אחר זו לאורך הרכבת "מהר" קראה אמו של ג'יימס "שלא תאחר !" ג'יימס רץ לעבר אחת הדלתות שעדיין לא נסגרו וראה את הצלליות המטושטשות של ההורים שמיהרו קדימה לחלק נשיקות ותזכורות של הרגע האחרון.

בתוך הרכבת ג'יימס מצא תא די ריק (ואף קרוב לעגלת הממתקים) בו שהו שני ילדים מבוישים למראה, האחד עם פנים עכבריות ומכוערות, והשני עם פנים מצולקות, וילד אחד גאה, יהיר ונאה ביותר. ג'יימס כנראה קטע אותם באמצע שיחה בה רק הילד היהיר דיבר ושני הילדים האחרים הקשיבו (כנראה). הילד היהיר עמד והדגים עם ידיו כל דבר שאמר, הוא מצא חן בעיניי ג'יימס. "איך קוראים לך ?" שאל ג'יימס את הילד שעמד. "סיריוס רגולוס בלק, הנצר היחיד למשפחת בלק שעומד להתקבל לגריפינדור !" ג'יימס הסתכל עליו ואמר לעצמו הוא באמת עוד יתקבל לגריפינדור עם האומץ הזה... "ומי אתם ?" שאל והפנה את ראשו לשני הילדים הביישנים. הם לא מיהרו לענות, אבל הילד המצולק דיבר קודם "אני רמוס ג'ין לופין, אני אדם ז.." הוא לא סיים את המשפט כי הוא כנראה נזכר במשהו. "ואני פיטר. פיטר פטיגרו." מהרגע הראשון ג'יימס ידע שאפשר לסמוך על שלושתם. "אפשר לשבת איתכם ?" סיריוס פינה מקום לידו ואמר "כן ברור ! אה.. תגיד, לאיזה בית אתה רוצה להתמיין ?" שאל סיריוס בהיסוס אך ג'יימס ענה בביטחון ובקול יציב "לגריפינדור כמובן ! כל הקוסמים הגדולים היו פעם בגריפינדור ! חוץ מזה גם אבא ואמא שלי היו שם..." "יפה," אמר סיריוס "אני מקווה שנהיה חברים טובים !" רמוס התקפל במקומו בתחושת אי נוחות. "קרה משהו ?" שאל ג'יימס, לופין הסמיק ואמר "זה רק ש... אף פעם לא ממש היו לי חברים.. אני מקווה שלא תספרו לאף אחד, אבל אני.." רמוס היסס "אני אדם זאב" לחש.

הפרק הקודם		הפרק הבא