יומנו של רידל

אנחנו מתעוררים בבוקר. אוליבר קם ב-6:30, אני קם רבע שעה לפניו, אדגר קם בשעתו של אוליבר ואם כי רמולוס קם  בחמש ועשרים.
אנחנו מתארגנים, בלי להחליף הרבה מילים ויוצאים לארוחת הבוקר.
"תראה," אומר לי אדגר, בעודנו אוכלים. הוא מסתכל על מרי. מריאן פאוול, זו שאדגר חושב שאני מחבב אותה. והוא די בטוח לזה. וגם אני.
היא גם בתחילת השנה השלישית, אך היא בגריפינדור…
"תראה את הפאוול המטונפת הזאת, קפטן קבוצת הקווידיץ׳, יש לנו משחק נגדם עוד חודשיים…"
"היי, היא לא מטונפת," אני ממהר להעיר לאדגר. "וחוץ מזה, אנחנו בטוח ננצח אותם."
אנחנו מסיימים לאכול בשתיקה.
"טום, אולי אתה לא יודע, אבל לכל סלית׳ריני יש אויב גריפינדורי, ולכל גריפינדורי יש אויב סלית׳ריני. ומרי לימים תהיה האויבת שלך." אומר לי רמולוס. אנחנו הולכים לשיעור שינוי צורה ואני כועס. אני רואה את מרי וחברותיה המצחקקות בדרך לחממה, שמקדימה הולך בגאווה ג'יימסון וחבריו השפוטים, פול ו-ווסטלי. אני שולח לעברם מבט מתעב, אך מי אני בשבילם שיסתכלו עליי?

ג'יימסון וחבריו גדולים בשנה ממרי וחברותיה, אליזבת', גוויניבר מרייבנקלו וסמנת'ה.

ג'יימסון הוא נצר לשושלת מאוד אהובה בגריפינדור. פוטר. ג'יימסון פוטר, שוויצר שאין כמוהו. שערו חום ופרוע ועיניו חומות כדבש. פול וויזלי הוא טהור דם שמוין לגריפינדור, ועל כך כל סלית'רין שונאת את משפחתו. שערו ג'ינג'י, עיניו כחולות ולא צלולות ושפתיו עבות.

אחרון ולא חביב זה ווסטלי בקרהארט. שיערו שחור כלילה ועיניו תואמות לצבע שיערו האפל.

הג'ינג'י היחיד אצלנו הוא רמולוס. שערו תמיד מסורק ומסודר, תלמיד למופת ובלי שום טלאות, ועיניו אפורות ככסף.

לאוליבר יש שיער בלונדיני פרוע ועיניים כחולות. הוא נראה כמו שחקן קולנוע.

לי שיער שחור ועיניים כהות.

ואחרון חביב: אדגר. יש לו שיער חום בהיר שנוטה לצד שמאל מאוד. עיניו קלות מאוד, כמו אחו ביום קיצי. כהות בבוא הזמן, כמתרגש וכשפוחד, כמו יער רטוב. הירוק של העלים הנאחזים בפיסות האור האחרונות, גוון של ירוק שהיה תערובת של השמיים והדשא – ככה עיניו נראות.

מעניין למה אני מפרט עליו יותר מכל השאר... אה, אולי הסיבה העיקרית היא זה שהוא חביב הבנות...

מרי, עם שערה החום והארוך ועיניה הכחולות, נעלמת מעיניי וכך גם חברותיה ופוטר, וויזלי ובקרהארט.

אנחנו נכנסים לכיתה. פרופסור ת'ומפסון נמצא שם, ועוד אישה בעלת שיער חום, קצר ומתולתל ועיניים כחולות שיושבת בפינה מתרגשת כהוגן. בידה האחת מחברת גדולה ובידה השנייה עט נוצה.

"שבו, תלמידים. " אומר. כל התלמידים יושבים בשולחנות.

"אתם יודעים מה נלמד?" שואל המורה. "ממש עכשיו? "

הא- הא, רמולוס הוא היחיד שמצביע.

"רמולוס, כן. " אומר המורה בשעמום לפתע.

"על אנימאגוסים, פרופסור. " אומר רמולוס בהתלהבות. אני רואה את האישה רושמת בחינניות על הדף, כל מילה ומילה שהמורה והתלמידים אומרים.

"נכון מאוד. האם מישהו יודע מה זה אנימאגוס?"

רמולוס ואני מצביעים. הוא נותן את רשות הדיבור לי.

"אנימאגוס זה קוסם שיכול להפוך לבעל חיים ללא צורך בשרביט, או באביזר קסם אחר. "

הפרופסור מהנהן ומחייך.

שאר השיעור עובר בדיבורים. ברגע כשהפרופסור מורה להוציא קלפים ועטים כולם עושים זאת, ועונים על השאלות מהספר. הוא מסתיים, ואנחנו עוברים לשיעור שלנו עם הגריפינדורים – טיפול בחיות פלא. גם בחממה, עם פרופסור בירי, אנחנו לומדים איתם וגם עם עוד שכבות לפעמים, לא רק עם גריפינדור.

בטיפול בחיות פלא אנחנו לומדים עם פרופסור קטלבורן. איש משוגע על סכנות, מטורלל על כל הראש, ואם יורשה לי להגיד: אופי השיעורים איתו לא הכי בטוח בעולם. את האמת, בכלל לא.

הפרק הקודם		הפרק הבא