עתידנו

 "לא, לא! הכל צריך להיות מושלם! אתם לא מבינים? - לא, לא, שמאלה, ג'ורג, לא ימינה! והארי, נו באמת!"

"אני מפריעה?"

זה היה קולה של הרמיוני. אהובה הסתובב מהר.

"הרמי!" הוא חיבק אותה הכי חזק שיכול. הסניף את ריח שיערה, והיא פרעה את שיערה.

"את אף פעם לא מפריעה. " הוא אומר לה ברכות ונושק לראשה. "באת מוקדם יחסית. "

"כן, יש לי חדשות לספר לכם. "

"מה?" שואלים כולם פה אחד.

"ההורים שלי התעוררו. "

כולם עמדו עם פיות פעורים. ההורים של הרמיוני זוכרים אותה, אבל עכשיו בטח יהיו כל כך מבולבלים...

רון שמח. כל כך. הרי הוריו ומשפחתו מכירים את הרמיוני כאחותם ובת ביתם, אבל הרמיוני היא בת יחידה, הוריה יהיו כל כך מופתעים שלפתע להרמיוני הקטנה שלהם יש חבר... שלא בדיוק עונה על הציפיות שלהי

המסיבה לכבוד הרמיוני הסתיימה. הג'ינג'י והיא חזרו לביתם והשאר גם.

הם נכנסו לבית, שם חיכו להם הוריה של הרמיוני, כבקשתה.

"הרמיוני, מתוקה!" אימה רצה לחבקה. אביה גם ממהר. כולם יושבים בנחת, בשעה שהרמיוני מכינה קפה, ולה ולרון את התה שהם אוהבים.

"אז, שמך רונלד?" שואלת גברת גריינג'ר בחשדנות.

"כן. "

"רונלד וויזלי, הא?" שואל מר גריינג'ר.

"כן. " ורון מרגיש כאילו הוא בחקירה.

"ואיך אתה קורא להרמיוני?"

"אה... הרמיוני, אני מניח."

"נו, נו... "

הרמיוני מגיעה עם הקפה והתה. רון עוזר לה. אדון גריינג'ר פותח פנקס, את העט שהיה על השולחן ומסמן 'וי'. או 'איקס', אלוהים יודע.

"אמא, אבא, זו לא חקירה. " אומרת הרמיוני.

הם מתחילים לנהל שיחה תוססת. רק המוגלגים והרמיוני, רון לא מבין כלום. הוא מרגיש רע ואפילו לא מנסה להתעדכן מידיעה שזה רק יביך אותו ויזיק לו.

"אז, חבר'ה, יש לי משהו לספר לכם. " אומרת הרמיוני.

"מה?" שואל רון. 

גברת גריינג'ר לוקח שלוק קפה. 

"אני בהריון. "

		הפרק הבא