רק אחת מהחברה

הבטחתי להעלות, אז אני אעלה היום עד ארבע!!!!!

תהנו:))

הוא הקשיב כשג'ורג' פלירטט עם קייטי שהקניטה אותו בחזרה. ובכן, נראה שהוא לא יצטרך את העזרה שלי. הוא נאנח בשקט. הוא שם עין על הארי, רון והרמיוני שנכנסו לאולם הגדול. אולי הם שוב ישבו לידו. לרוע המזל, ברגע שהוא הביט בכניסה, ארין בחרה להיכנס. חיוך גדול דבוק על פניה בשעה שהיא פנתה לכיוונו. והמצב אפילו החמיר משום שאחריה עקבו שלושת הגריפינדורים הצעירים יותר. כל הארבעה הגיעו לשולחן באותו הזמן.

ארין התיישבה קרוב מדי לפרד, בשעה ששלושת האחרים התיישבו מולם. עם זאת, רון נראה שמח מכך שהוא ישב ליד לין, שהייתה אחת מחברותיה הפחות מעצבנות של קייטי. הרמיוני ישבה במרכז, כרגיל, ואחרי רגעים אחדים הצטרפו אליהם שיימוס, דין ופרוואטי.

הרמיוני ניסתה להתעלם מהנערה שלמעשה, כבר ישבה בחיקו של פרד. "היי חברה, הרמיוני." שיימוס חייך לכיוון שלה ושל הארי והיא חייכה חזרה. שתי ארוחת ברצף ששיימוס ישב לידם. זה בהחלט היה יוצא דופן והרמיוני החלה לתהות למה. שוב, כמו בפעם הקודמת, כולם ברכו אותו לשלום חוץ מפרד וג'ורג' שבקושי בירכו אותו בניד ראש.

ג'ורג' חזר לפלרטט עם קייטי ולי נראה כאילו אפילו לא שם לב שיש מישהו ליד השולחן חוץ מאנג'לינה. "אז ג'ורג', אתה נראה טוב היום," אריך צחקקה ונשענה על זרועו של פרד. "כמובן, אתה נראה טוב כל יום." היא עפעפה בריסיה לעברו.

"זה פרד, לא ג'ורג'." הרמיוני נשמעה מעוצבנת. פרד אפילו לא טרח להיאבק בחיוך שהתפשט על פניו. עם זאת, הרמיוני לא שמה לב לכך היות ובחנה את הטוסט שלה.

"הו," ארין משכה בכתפיה הקטנות. "אני לא יודעת איך מבדילה בניהם," היא צחקקה שוב. "יש לנו שני סוסים בבית שנראים כמעט אותו הדבר, אבל יש להם נקודות שונות ליד הפרסות שלהם." היא התקרבה עוד יותר לפניו של פרד ובחנה אותן. "אני לא רואה נקודות שונות בשני אלה."

"השוות אותם הרגע לסוסים שלך?" הרמיוני הרימה את מבטה. היא נשמעה נגעלת ומופתעת בעת ובעונה אחת. פרד נסוג אחורה ככל שיכל מהנערה עד שהוא דחף את ג'ורג' על קייטי. ארין נראתה אדישה לגמרי, אבל נשענה לאחור לשמע תגובתה של הרמיוני, מה שגרם לפרד להיות עוד יותר אסיר תודה. "בגלל שזה מעליב, את וודאי מבינה."

ארין נראתה כמי שלא יודעת מה לומר, הפתעה גדולה, ורק בהתה בעיניה של הרמיוני. לאחר מספר רגעים הרמיוני הביטה על פרד והופתעה לראות שהוא מחייך אליה. היא חייכה בחזרה והרגישה בסומק מכסה את לחייה כשהוא קרץ אליה. היא ידעה שאין בזה דבר מיוחד, הוא וג'ורג' פלרטטו כל הזמן, עם כולן. למען האמת, זה חלק ממה שהפך אותם כל כך מבוקשים בקרב התלמידות. אפילו הסלית'ריניות רצו לצאת איתם. למרות זאת, רוב הזמן הם לא יצאו עם אף אחת. הם נהגו לצאת מדי פעם עם נערה או שתיים אבל הדבר לא נמשך הרבה זמן. הם התרכזו בחנות המתיחות שלהם יותר מדי. חוץ מזה, הבנות קינאו בגלל הזמן הרב שהם בילו אחד עם השני. כדי להסיח את דעתה, הרמיוני חזרה לבחון את הטוסט שלה.

נראה שזה שחרר את ארין מקיפאונה והיא חזרה לפרד. "היא קצת מוזרה, האחת הזאת." היא לחשה בקולניות ואז צחקקה מאחורי כף ידה. הראש של הרמיוני נורה מעלה. היא פתחה את פיה כדי לענות אבל פרד הקדים אותה.

"למען האמת, יש לה נקודה, כמו תמיד. ולעומתך, היא יודעת להבדיל בנינו בלי לנסות לחפש נקודות. ואל תחשבי שאני מעדיף את חברתך על פניה. כי אני לא." הוא בהה בה בפנים קפואות כדי שתוכל לראות שהוא לא מתבדח. הוא לא הצליח להביא את עצמו להביט בכיוונה של הרמיוני, למרות שהוא שמע את הארי שורק ורעש מוזר מכיוונו של שיימוס. ארין בירכה אותו באותו מבט מופתע שנתנה להרמיוני רק מספר רגעים לפני כן. "ג'ורג', אני עולה למעלה."

"רוצה חברה?"

"לא." פרד גיבגב בגבותיו אל קייטי שצחקקה וסטרה לו קלות כשהוא נעמד. הוא כמעט הגיע אל התמונה של האישה השמנה לפני ששמע מישהו קורא בשמו מאחוריו. הוא נאנח והסתובב, מצפה למצוא את ארין עוקבת אחריו; זו לא תהיה הפעם הראשונה. במקום זאת, הוא ראה את הרמיוני מתקדמת לעברו. "הרמיוני?"

"כן. איך התרחקת ממני כל כך?" היא הדביקה אותו ונעצרה כדי להסדיר את נשימתה.

"מעברים סודיים, כמובן." הוא נעצר, תוהה למה היא רדפה אחריו מלכתחילה. ואז הוא צחקק כשהיא התנשמה בכבדות ונשענה על הקיר. "את בסדר?"

"כן. אבל אני לא חושבת שאני אהפוך את זה לתחביב, לרדוף אחריך." היא חייכה כשנשמתה הסתדרה.

"אז, למה אם כך רדפת אחרי?" פרד חיכה כמה רגעים לפני ששאל אותה.

"הו," לחייה האדימו. "רק רציתי להודות לך. זה היה ממש נחמד מצדך לומר את זה."

"ובכן, זה נכון." פרד התרגז כשחש באוזניו מתחילות להתחמם. הם עמדו במסדרון במשך כמה דקות נוספות, לא מביטים אחד בשני לפני שפרד שבר את השתיקה. "אז, איך את מבדילה בנינו בכל מקרה? אפילו אמא לא מסוגלת, את יודעת. אלא אם כן היא בוהה בנו כמה דקות."

"הו. ובכן, מדובר בכמה דברים. הדרך בה אתם עומדים, למשל, ג'ורג' צנום יותר. ויש לך יותר נמשיך עם האף." היא הרגישה את לחייה מתחממות שוב. היא לא התכוונה להודות שהיא בחנה אותם מקרוב מספיק כדי לדעת למי יש יותר נמשים.

"באמת?" פרד שפשף את אפו. הוא הפיל את ידו כשהיא צחקקה. "אז, מה את עומדת לעשות עכשיו כשארוחת הבוקר נגמרה?"

"אני לא בטוחה. חשבתי שתאומי הוויזלי המפורסמים עומדים למצוא לנו תעסוקה להיום." היא חייכה אליו.

"כן, ובכן, זה ליותר מאוחר." הוא נשען על הקיר לידה. "בואי נראה, אנחנו יכולים למתוח את רון," היא קימטה את אפה. "לא? אוקיי. אז מה לגבי לרגל אחרי ג'יני? היא מסתובבת סביב הרבה בנים לאחרונה."

"בוא לא." היא קיוותה שהוא מתבדח, למרות שזה לא נראה ככה. היא לא תחלום אפילו לרגל אחרי ג'יני. חוץ מזה שהיא הייתה החברה היחידה שלה, הנערה הייתה מעולה בלחשים.

"בסדר, בסדר. תחשבי על משהו את."

"מה לגבי הספרייה?"

"אוה, משעמם." הוא הסתובב אליה ונשען קרוב כל כך שהיא יכלה להרגיש את נשמתו על לחיה. "אלא אם את רוצה להיעלם בין שורות הספרים." היא התנשמה והסתובבה אליו. הוא חייך והרים את ידיו בהתגוננות. "רק צוחק," היא התנשפה שוב. "אלא אם כן את מעוניינת, אם ככה אז אני רציני מאוד."

"אתה פשוט בלתי יאמן. אנחנו יכולים-" אבל הוא לא הספיק לשמוע את ההמשך בגלל שהקבוצה הגדולה איתה אכלו ארוחת בוקר הגיעה אליהם. למרבה תסכולו של פרד זה עדיין כלל את פיניגן. הוא הסתכל על ג'ורג' שמשך בכתפיו וגלגל את עיניו. אז פיניגן לא רוצה להיעלם, הא? אנחנו בהחלט צריכים לעשות משהו לגבי זה.

הפרק הקודם		הפרק הבא