חצי פוסידונית

טוב אז רק רציתי להבהיר שזה שמשחקי הרעב בעתיד אז החלפתי זמנים שזה יקרה באותו זמן. זה אחרי סיום שני הסדרות- פרסי ג'קסון ומשחקי הרעב. בקשר לחצויה.. לפי הספר היא צריכה להיות קצת יותר גדולה, אבל הקטנתי אותה.. טוב תהנו לקרוא..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גייסון:

פרסי ואנבת', מאז טרטרוס... הם פשוט בלתי נפרדים. קודם הם היו כמו שני חצאים של שלם, אבל עכשיו הם כאילו הותכו וחוברו מחדש לשלם אחד עד שזה כואב להיות בחברתם. אבל ג'ייסון ופייפר... טוב, היא מדהימה, אבל לא שאם היא הייתה נשארת כמה דקות בלעדיו היא הייתה מדברת עליו ורק עליו בלחץ כאילו דקה בלעדיה והוא יהרוס בטעות את העולם. טוב, אז אפשר להבין כמה אנבת' נלחצה כששמעה את הקריאות של ה"מוות לפוסידונים", "למה קילקלת את השירותים והאמבטיות", ו"הצילו! כל האגם מלא מערבולות ויש כמה תלמידים שכמעט טובעים".
הם רצו כל השישה לביתן של כירון שם היה ההמון הזועם. אנבת' כמעט בכתה וניסתה לפלס דרך למרכז ההתקהלות; קלאריס המשלהבת את הצעקות. אם פרסי לא היה חוסם במים את החניתות שזרקה עליו אין ספק שהיה נפצע מספיק קשה כדי לזכות בכמה ימי נופש במרפאה ועונש בלי-קינוח לקלאריס לכמה שבועות. היא לא סתם כיוונה להפחיד.
"פייפס,"  ג'ייסון לחש, "נראה לי שזה בדיוק הזמן... את יודעת".
"כן, זה." היא אמרה. "הרבה זמן כבר לא עשיתי את זה", אמרה בלחש, ואז צרחה בפתאומיות אל לב השמים: "פרסי לא עשה כלום, חצויים! הגיע הזמן להוריד את הנשק ולחזור לביתנים שלכם!". השינויים הקיצוניים של פייפר קצת הלחיצו אותו לפעמים, בעיקר כי גם ככה הרגיש שמערכת היחסים שלהם צועדת על חוט דקיק שנמתח בין קצוות תהום.

חוץ מדרו, שעליה דיבור ההקסמה לא השפיע, כולם הורידו את הנשק שלהם והסתובו במבטים מזוגגים.

"אז הדיבור הקסמה שלי התחזק, אה?" היא שאלה את האוויר.
"לא יודע..."

"אתה אמור להגיד כן", אמרה בפנים חמודות.

"כן". הוא לא ידע אם אמר את זה כי זה מה שרצתה לשמוע או כי זה מה שבאמת חשב.
אנבת' רצה לפרסי. "אוי, אלוהים!" היא אמרה בבעתה. "מה קרה לך? אתה פוצצת את השירותים המקלחות ועשית מערבולות באגם?"

פרסי היה המום. "אני? אז בגלל זה כולם..-"

"אחי," ג'ייסון התערב, "כנראה קרה לך משהו גרוע ממש אם זה היה בלי כוונה," ואנבת' נצמדה אליו בחיבוק. הייזל בהתה בו בתדהמה. היא עדיין כנראה לא קלטה את הכוחות העצומים שקיבל מפוסידון. אם הוא עשה את זה בלי לשלוט...

"כן, בקטנה, פוסידון אמר לי שיש לי אחות משוגעת שאני צריך להביא לכאן. לא משהו רציני", הוא אמר חיוור.

אנבת' חיבקה את זרועו יותר חזק. פייפר הביטה בפרנק. "זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן, נכון? פרסי, תסדר את זה, אני חושבת שכישוף ההקסמה עומד להתפוגג".

"אל תדאג אחי, קטן עלייך", פרנק אמר בחיוך.

"כן, בטח. פשוט קלי קלות", מילמל פרסי, וכל המים שהיו מחוץ ביתן השירותים חזרו לבפנים. גם מסביב המקלחות הפכוך ליבש. לא היה נראה שזה גבה ממנו איזה מאמץ.

"זה היה... מפחיד", מילמל ניקו.

"אמר הילד שמדבר עם מתים כל יום", אמרה הייזל.

"ועושה מסעות צללים."

"והיה בטרטרוס ויצא משם לבדו."

"ו... טוב, שכחנו משהו? חי בכד כמה שבועות והתקיים מגרגיר רימון ליום?" שאל פרסי. ניקו הסמיק. "טוב, אתם באים איתי למצוא מישהי בשם... אנני? קרסטה? חצי אחותי המשוגעת?"

"כן, בטח", אמרה אנבת'. "נשמע כיף אדיר".

"קלי קלות בשבילנו, אהה?" אמר פרנק.

ג'ייסון, הייזל ופרסי שרקו באותו זמן, וכל הסוסים הגיעו ביחד.

"אני... לא צריך להפוך לסוס, כאילו?" פרנק שאל, המום.

הייזל טיפסה על קצות אצבעותיה ונישקה אותו. "היום לא".

פרנק הסמיק. פרסי אמר: "טוב, אבא שלי אמר שזה לא הולך להיות פשוט. הוא אמר שהיא השתתפה במין ריאלטי והיא שבורת לב ממותו של אהובה פיניק, או משהו כזה, בכל מקרה, הוא אמר שהגיוני שהיא מוקפת מפלצות כי יש לה ריח די חזק, והם יודעים שאני יבוא להציל אותה".

"נשמע כיף אדיר", פייפר גילגלה עיניים.

"אז... דיו", פרסי צרח בקול חזק. אוריון, בלג'קאק וסער דהרו לעבר מקום שנקרא מחוז ארבע.

הפרק הקודם		הפרק הבא