עוד פעם אחת

האוויר היה קר במקצת, אבל בשביל הרמיוני היה קפוא, וכך גם מצב רוחה. 
הרמיוני שבדרך כלל מתפעלת מצמיחת הפרחים והשושנים שגדלו, לא התפעלה כלל וכלל. 
הרמיוני משכה בקצוות שיערה כל פעם שרצתה לבכות בשביל להתאפס ומצמצה פעם פעמיים.
מלרי כל כך יפה, היא נראית כמו נסיכה. איך היא מנפנפת בשיערה הארוך והשחור כלילה, איך היא כמעט מסנוורת עם שיניה הלבנות שכל פעם מחייכת. 
זה יעבור, חשבה הרמיוני. 
תהיי חיובית.. 
דמעותיה של הרמיוני איימו לזלוג כמבול על פנייה, אך היא התאפקה.

"היי רון!" צעק אליו הארי. 

רון הסתובב אליו, במבט של מה-אתה-רוצה. 

"אתה לא בא להאגריד?" 

"לא." אמר רון, אפילו לא מצטער. 
הרמיוני בכלל לא הקשיבה לשיחה, רק בהתה במלרי. 
רון והרמיוני המשיכו בדרכם. 
צחקוקיהם של רון ומלרי גוברים, חשבה, ואני לא שם איתו, היא איתו, חשבה ומחתה דמעה אחת מעינייה.

הארי נקש על דלתו של האגריד כמה וכמה פעמים, אך ראה פתק שהשאיר ליד הדלת. 

"שלום, הארי רון והרמיוני. אני ביער האסור שמה מחפש משהו לבית הספר, קרעו חתיכת דף שאראה שקראתם את זה, סליחה שלא נפגשנו, האגריד." הארי קרא את זה וקרע חתיכה מהדף. 

"נצטרך למצוא לנו עיסוק אחר..." אמר הארי בעצב. 

"מה לגבי הכנת השיעורים בתולדות הקסם?" שאלה הרמיוני בהתלהבות.

"אני אוותר, תודה. אולי נטייל קצת? אני צמא. בואי נלך לפונדק שלושת המטאטאים." הארי חייך בזדוניות. 

"לא, עד כמה שרון יצא מגעיל, לא נרגל אחריו!" 

"זה רק דייט, נו הרמ-" 

"זה דייט?" שאלה הרמיוני בעצב, כאילו עולמה קרס מעליה.

הארי הינהן והצטער שעשה את הטעות הזו, הצטער שאמר לה.

"נו קדימה, הרמיוני! את בת 17, את יכולה להשיג הרבה מוצלחים ממנו, יותר ממנו. מה לגבי מקלאגן?" שאל הארי וצחק.

"סתום את הפה, הארי. אין לי עם מי לצאת, אני לא מלרי. אני לא יפה כמותה, גבוהה ורזה כמותה." 

"אני יכול להגיד לך שאת יותר ממנה, ולא בגלל שאת החברה הכי טובה שלי. אלא בגלל שאת הרמיוני, את הכי יפה." אמר הארי בחיוך. 

"תודה, הארי." אמרה הרמיוני בלחיים סמוקות, ושניהם המשיכו ללכת חזרה לכיוון הטירה.
----- 

כשהרמיוני חזרה לטירה היא ישבה מול המראה. היא רצתה להתייפות, היא רצתה להתאפר. 
להיות יפה יותר. 

הרמיוני השתמשה בשיקוי של ד"ר חליקה, שהחליק לה את השיער מאוד וסידר אותו. 
היא החליפה את בגדיה לשמלה יומיומית אדומה, והתחילה לצבוע את פנייה. 

היא האריכה את ריסייה, צבעה את לחייה, ומרחה צבע ורוד על שפתייה. 
היא ירדה במדרגות לארוחת הערב, שם היה הארי, משוחח עם ג'יני. רון עדיין לא הגיע לשם. 

"היי." 

הארי לטש בה עיניים. 

"הרמיוני, את-את יפה." גימגם הארי וג'יני הסכימה איתו.

"תודה." אמרה וחייכה. 

"השתנית, משהו מוזר ויפה לי בך." אמר הארי כלא מבין. 

הרמיוני חייכה חיוך רחב.

"ערב טוב תלמידים!" קרא דמבלדור. 

"שבו, והבה נתחיל בסעודה." אמר דמבלדור ועל הצלחות התחילו להופיע כל מיני מאכלים שונים וטעימים. 
הרמיוני ישבה והבחינה שכולם מסתכלים עלייה. 
"למה אתם בוחנים אותי כאילו נפלתי מכוכב?" שאלה הרמיוני בסקרנות.

פרד קרץ להרמיוני, והרמיוני חייכה כתגובה. היא ידעה שיחסיה בין פרד לבינה הם אח גדול ואחות.

רון הגיע לשולחן, ושם נפרדו דרכם של מלרי ורון. 

הרמיוני הסתכלה על הרצפה, לא רצתה להיפגש עם עיניו. 

"איך היה בדייט שלך, רון?" שאל הארי בסרקסטיות. 

"כיף, היא ילדה נורא מצחיקה, ומיוחדת למעשה. אני מחבב אותה. אבל זה לא היה דייט, מן פגישה כזו." רון ענה והבחין בהרמיוני. 

"הרמיוני, א-את נראית נפ-נפלא." התפעל רון והרמיוני הנהנה כתגובה. 

"תסתכלי עליי, בבקשה," לחש לה רון, אך היא העמידה פנים כלא שומעת.

"אפשר לדבר איתך בחוץ?" שאל. 

היא הנידה בראשה. 

"לדבר את יודעת?" שאל אותה בכעס. 

"אז לקרוא לי כלבה ולצאת עם מלכות יופי אתה יודע, ואחר כך לבקש ממני שאדבר איתך? אתה חלאה רון, תתרחק ממני." קמה הרמיוני בזעם וכל המבטים הופנו אלייה. מלרי הסתכלה עלייה בכעס, אך להרמיוני לא היה אכפת. היא קמה לעבר היציאה ורון אחרייה. 

"כי את באמת כזו! את מתנהגת ככה." אמר לה רון שכבר היו בדרכם למדרגות. 

"אני שונאת אותך רון וויזלי! אני מאחלת לך רוע בחיים, אל תתקרב אליי יותר!" צעקה הרמיוני בזעם וסטרה לו בלחי. 


"ותפסיק לקרוא לי ככה! ממתי אתה קורא לי ככה?" היא שאלה בעצב. 

"רון, מה קורה לך? בחיים שלך לא אמרת לי שאני כלבה." היא לחשה שעינייה היו אדומות מזעם. 

הוא חזר בחזרה אל ארוחת הערב והרמיוני נשארה לבד, בוכה על המדרגות. 

---- 

"תגידי, את בסדר?" שאל אותה רון שוב לאחר שעה שיצאו מארוחת הערב.

"לא." היא מילמלה מתוך שינה, הרמיוני נרדמה על המדרגות. 


רון הרים אותה בזרועותיו, סוחב אותה אל מעונות הבנות. היא כל כך קלה ועדינה, חשב. היא ישנה די עמוק.


"מי זה?" מילמלה הרמיוני מתוך שינה.

"רון."

"אני שונאת אות-אותך." אמרה שוב מתוך שינה. 

"לילה טוב הרמיוני." אמר לה רון ונישק אותה בלחי.

------

קריאה מהנה, ותגובות בבקשה!

הפרק הקודם		הפרק הבא