רוזלי פוטר - עיוורים

"בוקר טוב אבא." העירה רוזלי פוטר את אביה הישנוני. "בוקר טוב רוזי." ענה לה. "אמא אמרה לי להעיר אותך, היא רוצה לדבר איתך." הוסיפה ויצאה מהחדר בריצה. רוזלי החליקה על מעקה המדרגות וירדה לקומה התחתונה. "בוקר טוב אמא." אמרה בחיוך. "בוקר טוב רוזי. קראת לאבא?" שאלה. "כן, הוא אמר שיבוא עוד רגע." ענתה רוזלי והתיישבה על ספת העור האפורה. "יש פה ריח טוב." אמרה לאחר דקה או שתיים. "מה את מכינה?" שאלה והביטה באמה בחיוך. "אני מכינה חביתיות. מתכון של סבתא מולי." ענתה ג'יני בחיוך. "יש." צהלה רוזלי. "המתכונים של סבתא מולי הם הכי טובים שיש." הוסיפה וג'יני צחקה. "מתכונים? מי דיבר על אוכל?" שאל הארי שבדיוק ירד במדרגות. "אבא!" צהלה רוזלי וקפצה עליו. "רוזלי מותק אני צריך ללכת לדב עם אמא. אני אבוא אלייך בעוד כמה דקות, בסדר?" אמר לה והתקרב לג'יני. הם דיברו בלחישות. "מכתב הקבלה שלה להוגוורטס כבר אמור היה להגיע, לא?" לחשה ג'יני בחשש. "היא עדיין לא בת עשר." אמר הארי. "אבל הלימודים מתחילים בעוד חודשיים, אנחנו כבר צריכים לקנות ציוד." ג'יני לא נרגעה. "יהיה לה יום הולדת בעוד שבועיים. אם לא נקבל את המכתב בעוד שבועיים, תהיה סיבה לדאגה, אבל עכשיו, הירגעי." אמר הארי וג'יני חייכה אליו. "באיזה בית את חושבת שתהיה?" חייך הארי. "גריפינדור או ריינבקלו." אמרה ג'יני. "לא יהיה לי אכפת באיזה בית תהיה, העיקר שתשמח." הוסיפה והארי הינהן. "בוקר טוב קטנה." אמר לרוזלי וחיבק אותה. "בוקר טוב אבא." ענתה לו והביטה בפניו. על סנטרו צמחו זיפים, פניה השתקפו בעיניו הירוקות ושיערו השחור היה פרוע, כמו תמיד. "בוקר טוב." פיהק ג'יימס וירד במדרגות בחיוך. ג'יימס אלבוס פוטר היה אחיה הקטן של רוזלי וחודשיים קודם מלאו לו שלוש שנים. הוא היה כפילו המדויק של הארי ונקרא על שם סבו, ג'יימס פוטר ומנהלו האהוב, אלבוס דמבלדור. "בוקר טוב ג'יי ג'יי." אמר הארי ורץ לחבק אותו. "מה את מכינה אמא?" שאל ג'יימס הקטן. "חביתיות." ענתה לו ג'יני ברוך. "אני אוהב חביתיות!" צהל בשמחה והחיוך התמידי שעל פניו התרחב. "איזה יום היום?" שאלה רוזלי. "היום יום שבת." ענה לה הארי. היא שתקה לכמה רגעים ואז חיוכה התרחב. "עוד שבועיים אני בת עשר!" צהלה. "נכון רוזי. ומי יבואו לפה?" שאל הארי. "סבתא מולי וסבא ארתור וכל הדודים שלנו!" קראה רוזלי. "סבא ארתור יהיה כאן? אני אוהב לשמוע אותו מדבר על המכשירים המוגלגיים האלה, זה מגניב!" אמר ג'יימס. "כן ג'יימס, סבא ארתור יהיה כאן." אמרה ג'יני בחיוך. "הארי שמעת שלג'ורג' נולדה ילדה שנייה לפני חודשיים?" שאלה ג'יני. "לא שמעתי." אמר הארי בהפתעה מוחלטת. "למען האמת לא זכרתי שהייתה לו בת ראשונה." אמר הארי וג'יני צחקה. "מה עם פרד?" שאל הארי. "לו יש רק ילדה אחת, נכון?" הוא שאל. "כן." ענתה ג'יני והביטה במתכון הארוך. "סיימתי!" צהלה והארי, רוזלי וג'יימס רצו לשולחן והתיישבו. "אבא מתי לאונרד יחזור?" שאלה רוזלי בפה מלא. "הוא יחזור מהטיול שלו היום בערב." ענה הארי. לאונרד סיריוס פוטר היה בנם האמצעי, הוא היה בן שבע והוא יצא ערב קודם לכן לטיול השנתי הראשון שלו. "אני עדיין לא מבינה למה הם התעקשו לצאת לטיול בשבת." רטנה ג'יני.  "אל תדאגי ג'יני, הוא בסדר." הרגיע אותה הארי וניגב את זווית פיו של ג'יימס שסירופ מייפל החל נוזל ממנה. "אני גם רוצה שהוא יחזור." לחשה רוזלי. לאונרד היה היחיד שאותו שיתפה בתחושותיה וברגשותיה האמיתיים. "אבא מה נעשה היום?" שאל ג'יימס הקטן שכעת כל סנטרו היה דביק כתוצאה מסירופ המייפל הזהוב שנזל עליו. "היום אנחנו נישאר בבית, יש לי קצת עבודה לעשות." אמר הארי ומישש את מצחו. "אבא הקעקוע שלך יפה!" אמר ג'יימס. לרוב נהג הארי להסתיר את הצלקת עם פוני, אך כנראה שכח. "תו... תודה חמוד." אמר הארי וג'יימס חייך. "בבקשה אבא." אמר. "בוא נלך לשטוף את הפנים שלך חמוד." אמרה ג'יני לאחר מבט חטוף בפניו החיוורות של הארי. "הכל בסדר אבא?" שאלה רוזלי. "רוזי, אני רוצה דבר איתך." אמר הארי בנימה רצינית והתיישב איתה על ספת הסלון.

הפרק הקודם