סונגפיקים

Over my mind
What you do to me?
Like lightning when I'm swimming in the sea

הרמיוני ג'ין גרינג'ר שנאה את דראקו מאלפוי מאז ומתמיד, האופי השחצני שלו
בעיניה היה מחליא, רמת ההתהגות שלו לא הייתה שווה הנדת עפעף מצידה או מצד רון והארי.

כן דראקו מאלפוי בעיניה של הרמיוני גרינג'ר בהחלט תאם את שמו, האופי שלו תאם לתכונותיו
של דרקון הוא היה אכזרי, ערמומי, וכמובן שעם כוונות רעות טהורות.
לכן היא לא הבינה למה, למה בשם מרלין היא חושבת עליו?. 

למה היא חושבת על הגוף שלו אחרי אימון קווידיץ ?

למה היא חושבת על החיוך שלו, החיוך האמיתי שלו, לא החיוך המלגלג שלו חיוך שהיא קיוותה לראות אכשהוא מסתכל עליה.

דראקו מאלפוי שנא את הרמיוני גרינג'ר, את העוצמה שהיא הפגינה, את העובדה שהיא המכשפה הכי חכמה שהוא אי פעם הכיר.

הוא אהב ללגלג עליה, על השיער הפרוע שלה, על העובדה שהיא נולדה לשני מוגלגים מטונפים. 

הוא חיפש כל הזדמנות להציק לה, הוא אהב את זה יותר מלראות את פניו המתעצבנות של פוטר או וויזלי.

הסיבה לכך היא שהרמיוני גרינג'ר היא ברמה אחרת מן שתי האידיוטים שהיא מסתובבת איתם
אומנם היא בוצדמית מטונפת אבל היא האדם היחיד בגילו אשר הוא הכיר שהחוכמה
שלה עלתה על שלו, היא נראתה כמעט מדהימה ברגעים מסויימים, בבית ספר, בשיעור שיקויים וביציאות להוגסמיד.
ובאותם רגעים הוא בהחלט שנא את עצמו שהוא חשב כך.

From the very first time we loved
From the very first time we touched
Walking on wires and power lines
You put your body on top of mine
Every time that you lift me up
Did a heaven and stars above

הפעם הראשונה שזה קרה הייתה אחרי שהוא חזר מאימון בקווידיץ, הוא הלך
לספריה ללמוד למבחן בשיקויים למרות שזה בטח יהיה קלי קלות, תמיד עדיף לעבור על החומר פעם אחת נוספת.
 הוא ישב בשולחן אחד ריק יחיד מיני הרבה שולחנות ריקים שעמדו בשורה צמודים לקיר הספריה.

טוב, למעט אחד, היה שולחן אחד חוץ משלו שהיה מיושב שספרים רבים, בקלפים מפוזרים, בנוצות ולבסוף בהרמיוני גרינג'ר.

היה בין שניהם כמה שולחנות באמצע לכן למרות שהם לא היו קרובים הם יכלו לראות זה את זה באופן מושלם.
הוא התיישב והניח את ספר השיקויים העבה על השולחן בקולניות שגרמה לה
להסתכל מהיכן הגיע מקור הרעש לגלגל את עיניה בבוז ולחזור לספר שמימנו קראה.

 לא עבר זמן רב עד שהוא חש את עיניה נעוצות בו לכמה שניות ואז חוזרות לספרים בררגע שהוא הרים את עיניו.
זה חירפן אותו , בפעם הנוספת שהיא בהתה בו בעיניה החומות
הבוערות הוא חשב בתסכול 'על מה הבוצדמית מסתכלת' ואז נשך את שפתו התחתונה, אך הוא לא הוציא הגע. 
כשהיא קמה ממקומה כניראה לקחת ספר  אחר הוא ראה בזה הזדמנות
וקם אחריה הוא רצה לדעת למה היא נועצת מבטים כך, כשהוא מצא אותה היא עמדה בין שתי מדפים ענקיים של ספרים
כל גופה נשען על אחד מדפים וידיה על פניה, "את משוגעת, טיפשה" היא מילמלה לעצמה.
"גרינג'ר הוא אמר בביטחון, בתוקפנות, ובשחצנות,  אך חש בלבול לנוחך העובדה שראה אותה במצב שלא ראה אותה מעולם,  היא הייתה פגיעה.
"אהה?" הרמיוני הורידה את הידים מפניה במן יאוש אך היא נרתעה ברגע שראתה שזה דראקו.
"מה אתה רוצה מאלפוי" היא הזתקפה ועיניה האדומות ננעצו בו, "למה את הסתכלת עלי משם?" הוא החווה בסנטרה למקום שמימנו בא. 
"למה שיהיה אכפת לך מה בוצדמית כמוני עושה?" 
דראקו לא ידע מה לענות הוא השפיל את עיניו לריצפה בניסיון לחשוב על מה לענות והרמיוני הפנתה לו את גבה והתכוונה לחזור.

"לא" דראקו חסם אותה בידו "תגידי לי למה" הוא נשם בכבדות פניו סנטימטרים ספורים מפניה וחום שטף את
פניו, הקול הקטן שאמר לו שהוא צריך לשנוא את עצמו על כך נעלם תחת הרעש הרועש של פעימות ליבו.
הפעם, וכניראה בפעם הראשונה בחיה להרמיוני גרינג'ר לא הייתה את היכולת לענות, היא הסתכלה
על פניו תחילה על עיניו בזעם על כך שהוא גורם לה לחשבו כך ואז על שפתיו, ברגע
שעשתה זאת הוא לא יכל כבר לעצור את עצמו, זה כבר לא היה בשליטתו הוא העלים
את המרחק בין השפתיים שלהם, היד שלו אשר נחה על המדף ליטפה את ראשה והחלה
לאחוז במותניה ולהצמיד אותה קרוב יותר כאשר הוא הבין שהיא לא התרחקה בבעתה כפי שחשב שהיא תעשה.

 A lot of mercy
I'm begging you please
I'm feeling drained
I need love
You charge me up like electricity
Don't stop my heart with your love

'רחם עלי' היא חשבה, ' אני מתחנן אליך בבקשה' הוא חשב 

 שניהם היו בודדים זמן רב מידי הוא לא ידע איך להביע רגשות ובפרט חולשה, הוא לא ידע  איך להגיד 'הצילו' כאשר חש אימה או פחד.
והיא לא ידעה להביע  את העצב כשחשה היא לא ידעה לומר שהם פוגעים בה, שהיא מרגישה מיואשת יותר מדי ליפעמים באופן מסוכן מידי.
שניהם היו זקוקים לאהבה, והרגש שעבר בשניהם, הנשיקה הזו הם חשו כי זה יכל לגרום ללב שלהם יכול להפסיק לפעום אך באותה מידה
זה הריץ אותם, גרם לאנדרלין לפעום בעורקיה באותה מידה שהוא זרם בעורקיו.

There's an energy
When you hold me
When you touch me
It's so powerful
I can feel it
When you hold me
When you touch me
It's so powerful

זה זרם, אנרגיה שעברה בשניהם, כשהם החזיקה זה את זה, ידה נחה על פניו וליטפה את קו סנטרו.
זו אנרגיה שזרמה בין שניהם, אנרגיה חזקה מידי, עוצמתית מידי אבל הם חייבים להתנתק.
"זה כואב מידי" היא אמרה כשהם התנתקו "זה למה הסתכלתי עליך, כי ההרגשה הזו עוצמתית, רבת עוצמה וכואבת מידי"
כשהוא פתח את עיניו היא כבר לא הייתה שם.

---------------------------------------------------

אשמח לתגובות זה הסונפיק השני שלי אי פעם :0
 

הפרק הקודם		הפרק הבא