שמינית פוסידון

פרולוג:
תקשיבו
הלוואי ויכולתי לכתוב לכם כמו באגדות וסיפורים שאני סתם עוד ילד רגיל כמו כולם - רק חבל שאני לא כזה רגיל, אבל עם זאת גם לא כזה מיוחד - שבמקרה נקלע לאיזושהי צרה שלא יכול לצאת ממנה . אבל בסיפורים כמו בסיפורים ואגדות הסוף תמיד יהיה טוב ומאושר. אז חבל שהחיים שלי הם לא אגדה , כי במקרה שלי כרגע ,אמממ..איך אני אנסח את זה ? אני די מתקשה להאמין שאני אצא מזה בחיים - במקרה הרע, ובמקרה הטוב- לצאת מהמסע הזה קצת שפוי.
אבל לפני שאני מחזיר אותכם ליום הזה שבו הכל התחיל להשתבש אני רוצה לספר לכם כמה דברים על עצמי.
אז קודם כל שמי הוא פראסוס ג'קסון (על שם סבי פרסי ג'קסון - כן, אני הנכד של..)
בן 13 וחצי ואני מתגורר בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה הדרומית בארצות הברית [אמריקה הצפונית] לאבי קוראים מייקל ג'קסון ולאמי אמילי ג'קסון.
ישלי אחות-תאומה-לא-זהה שנולדה אחריי בחמש דקות אבל עדיין חושבת ת'צמה הובוגרת והאחראית שמה א'נגלינה ג'קסון או בקיצור כמו שאנו נוהגים לקרוא לה אנג'ל.
קראו לה ככה בגלל שנולדה עם עיינים כסופות וכל זה - וממש דמתה למלאכית קטנה ומתוקה.
איזה מלאך ? אני אומר לכם , עם כבר מלאך אז מלאך המוות ^_^
"פחחח..כן בטח" ההיתי מגחך בכל פעם שהורי טרחו להגיד את זה לכל העולם לאחר שאנ'גל היתה עושה מעשה טוב כלשהו,
"אווו פשוט מלאכית קטנה " כולם התמוגגו למראה החיוך המתוק שלה.
אבל תמיד בסוף אנחנו דיי מסתדרים , אחרי הכל היא דווקא אחלה של אחות וגם נורא חכמה ,
וגם זה לא שרק היא זוכה בכל התהילה ותפארת המשפחה
גם אני כזה לפעמים ...נו אתם יודעים.. בלונדיני עם עיניים ירקרקות .
מה שאני הכי אוהב זה ללכת לסבא וסבתא - מצד האבא - שבניו יורק במנהטן.
פרסי ואנבת' הורייהם של מייקל,אבי.
הם תמיד מספרים לנו סיפורים על מה שעברו יחד בהיותם חצויים צעירים המסעות חיפושים , מחנה החצויים עצמו מצד לונג איילנד ומחנה יופיטר הרומי.
אחרי כל זה אני דיי משתוקק להרוג איזה מפלצת אחת ולשלוח אותה היישר לטרטרוס - הזדמנות שעדיין לא ניתה לרשותי
והכי אני אוהב זה ללכת איתם לסנטרל פארק יחד איתם ולראות את כל הנופים היפים שיש שם , בשונה מצ'רלסטון.
חלק מהדודים שלי גרים בצד השני של ארה"ב אז אני פחות בקשר איתם.
אני אוהב את פרסי למרות שפרסי עם קצת הפרעות קשב ועם כי לפי הסיפורים שלהם במסעות הוא ואנבת' ניחנים באומץ וגבורה וחוכמה במידה ניכרת.
ומצד אמא שלי?
בערך שאמא שלי היתה בת 12 היא ומשפחתה נסעו לחופשה בצפון קליפורניה וומה שאני יודע - קרתה תאונה נוראית ובנס ענק היא יצאה משם בחיים במצב קשה פינו אותה לביה"ח הקרוב.
לעומת שאר משפחתה שלא ניצלה מהטרגדיה הנוראית.
התיק במשטרה נסגר מחוסר ראיות והיא נשלחה לאחר מכן לבית אומנה שהתיייחסו אלייה מגעיל.
אנו לא נוהגים להזכיר זאת , אפילו לא לעיתים רחוקות.
ואם עניין זה כן נזכר בטעות רבה - ראו על פנייה מבט של דיי-נו-עזבו-לא-רוצה-לדבר-על-זה-או-שאתחיל-לבכות.
היא גם נורא מחבבבת את אנבת' - מעין אמא שתיתן לה עצות , אתם יודים בת של אלת החוכמה.
ושכחתי לציין בפנייכם שאמילי בת-תמותה שונה מכולן זאת אומרת שהיא מסוגלת לראות מעבר לערפול שיוצרים ומעט מאוד בני-תמותה ניחנים בדבר שכזה.
ואני הכי שמח לחזור מחר למחנה החצויים לקיץ , יחד עם אחותי ,את הלמודים אני ואנג'ל מעבירים בבית ספר רגיל בצ'רלסטון כי אמא רוצה שניקשר ונסתובב עם בני אדם רגילים.
קצת קשה בייחוד שאף אחד לא יודע את הסוד שלנו - אבל נו - מסתדרים.
אנחנו גם לא שיא ה- פופלארים בכיתה אבל יש לנו כמה חברים טובים - ליאם החבר הכי טוב שלי אמה בראון אחותו וסופייה קליין , בשבילי זה מספיק.
בכל מקרה - זה נכון! כל הסיפורים והמיתוסים במיתולגיה היוונית
שלושת האלים הגדולים - זאוס "הגדול מכולם"(אני די מתעב אותו) , פוסידון\נפטון וסבא רבא שלי אל הים שבטח שמו הוזכר בבובספוג או משהו , והאדס שאחראי על השאול והעושר ..
חוץ מהם יש עוד עשרה אולימפיים שמתאספים באולימפוס ( האדס לא ) שמקומו משתנה לפי התרבות מערב. כיום זה באמפייר סטייסט מקום מרהיב לפי השמועות. אפולו אפרודיטה הפייסטפוס הרמס הרה ארס ועוד..
ויש עוד אלים זוטרים אבל לא זכיר ממש לזכור את השמות שלהם ..ככה לפחות נראה לי.
וזהו בערך , זה אני. בואו נתחיל?

		הפרק הבא