הקדשת הפרק: מוקדש לסוורוס סנייפ, שגם אחרי שעבר עינויים, לא נשבר ונותר נאמן.
מקווה שתהנו
=====================================================================
"קרקרוף!לא השגת לי את ג'יימס פוטר!!! יש נבואה... בעתיד יוולד לו ילד, בסוף יולי, והוא יהיה זה שיוכל להביס אותי... אני רוצה להרוג את הפוטר הזה לפני שזה יקרה!" הדובר היה איש מוזר, בעל פנים נחשיות ולבנות, חריצים במקום נחיריים, והעיינים - אישונים כחריצים אדומים, כעוסים, מאיימים...
"כן אדוני... אני אמצא אותו... אני מבטיח אדוני..." קירקר האיש עליו צעק האיש- נחש. האיש שכב על הרצפה לרגליו של איש - הנחש. היו לו זקן ושיער שחור וסבוך, לחיים שקועות, כאילו מתות... שמו היה איגור קרקרוף. עיניו של קרקרוף היו מלאות בפחד.
"אז כדאי מאוד בשבילך שזה יקרה מהר!" שאג עליו איש - הנחש. שמו של איש הנחש היה טום וואנדרלו רידל. או היום קוראים לו... לורד וולדמורט... איגור קרקרוף היה תומך שלו, הוא היה אוכל - מוות.
"אני רוצה שזה יקרה בעוד שבוע מהיום!!!" צעק שוב לורד וולדמורט. "ואם לא..." אמר וולדמורט בקול מתוק להחליא.
"קרושיו!!!!!!" צעק לורד וולדמורט הניף את שרביטו לעבר קרקרוף. קרקרוף התפטל מכאבים, כאילו עשרות סכינים דוקרים אותו...
הכאב היה קשה מנשוא... נראה היה שעוד שנייה קרקרוף ימות...
"בבקשה אדון, הפסק!"קרקרוף ביקש מחילה, לורד וולדמורט הפסיק. הוא צחק צחוק קר ומתנשא...
"אתה רוצה שאני אמשיך?" הוא לחש באוזנו של קרקרוף.
"לא, אדון... לא..." קירקר קרקרוף בלחישה.
"אז תביא לי את ג'יימס פוטר עוד השבוע! ותביא אותו בחיים! אני רוצה להרוג אותו בעצמי!!!" שאג לורד וולדמורט על קרקרוף.
==========================================================
שלום קוראים יקרים, אני ממש מצטערת שהפרק קצר... היה לי חשוב לכתוב לכם את המכתב הזה.
אני הדוויג הינשופית, כותבת הפאנפיק הזה, אני ממש מקווה שאתם אוהבים את הפרקים הראשונים.
כמה בקשות אליכם:
1. תקראו את שמות הפרקים. לפעמים השם ממש חשוב לעלילה (כמו בפרק הזה למשל...) או שאני ממש מרוצה מהשם שבחרתי.
2.תגיבו!!!! בבקשה בבקשה תגיבו!!!! אני ממש רוצה לשמוע את דעתכם על הפאנפיק. תודה מראש.
3. יכול להיות שרצף הזמן לא נראה לכם הגיוני. לדוגמא שלורד וולדמורט לא היה קיים בכלל (ספק אם טום רידל,) שהנבואה הייתה כבר אז... (נ.ב. אני יודעת ששיניתי את נוסח הנבואה, זה בכוונה.), שאלבוס דמבלדור כבר היה מורה וכך גם מינרווה מקגונגל, אבל היי... תתגמשו בשביל שיצא פאנפיק טוב. אחרי הכל - בפאנפיק הכל אפשרי.
4. זהו הפיק הראשון שלי (כבוד) ואני רוצה לכתוב עוד וכבר יש לי מלא רעיונות לעוד סונגפיקים, פיקצרים וסונגפיקים. כך שאם מישהו אוהב יותר פיקים מרגשים או מותחים... אל תדאגו, אני עובדת על זה.
5. והכי חשוב - אני רוצה להודות לבטא המושלמת עמית פוטר, ולפרח גריינג'ר, שהן החברות הכי טובות בעולם. אני אוהבת אותכן ומתגעגעת.
"LEAN ON ME, WHEN YOU NOT STRONG, I'LL BE YOUR FRIEND"
|