קללת הפיניקס

וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג

ערפל כבד שרר בכל בריטניה. השלג הצחור הוסיף לנשור לאיטו, על האדמה הדשנה בשדות ובכרמים, מלטף אותה ברכות.

אקליס ישבה על אדן חלון חדרה, הצמידה את אפה הקטן לזגוגיתו ונאנחה.

היא צפתה באדי החום נדבקים לזכוכית הקפואה, כמו שקורה למראה כשהיא מתקלחת.

לא משנה איך ניסתה להעביר את הזמן, הוא המשיך לזחול באיטיות כמו צב רצוץ.

היא עתידה הייתה להתחיל את שנתה הרביעית בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

לפתע נזכרה אקליס בתחילת החופש הגדול ארבע שנים קודם לכן, איך היא ישבה, ממש כמו עכשיו, על יד אדן החלון ונאנחה.

היא זכרה את הצווחה המבוהלת של אמה שגרמה לה לרוץ לקומה התחתונה בזריזות, ואת הינשוף החום הגדול שנכנס לחדר בפתאומיות.

ברגלו השמאלים הוא החזיק מעטפה שנקשרה בסרט זהוב, ההזמנה לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

כעת, ריחפו בזכרונה המבטים ההמומים שלה ושל הוריה באותו היום.

זה היה היום בו עולם חדש נפתח לפניהם, עולם הקוסמות.

אקליס התנתקה מזגוגית החלון במהירות, שלחה מבט חטוף בשעון היד שלה ומיהרה לקומה התחתונה.

זה היה יום הולדתו השמיני של אחיה הקטן, ג'רמי.

היא התנדבה לקשט את הבית לכבוד בואו ולכתוב ברכה.

את הבית היא סיימה לקשט עוד קודם, עכשיו היה הזמן לכתוב את ברכת יום ההולדת.

היא כתבה לו את הדברים הרגילים שנוהגים לכתוב בברכה;

מזל טוב, יום הולדת שמח והרבה אהבה.

לבסוף היא לא עמדה בפיתוי והוסיפה עוד משפט קטן;

"מקווה שבקרוב תוקסם לגלות דברים חדשים".

היא חתמה את הברכה בשמה ובשם הוריה, וחיכתה.

		הפרק הבא