בת אתנה, בן פוסידון

תודה רבה לכל מי שהגיב בפרק הקודם!

ככל שיהיו יותר תגובות, אני אוסיף פרקים מהר יותר (אחד ביום, אולי אפילו שניים ביום) והם יהיו ארוכים יותר.

שמתי לב שיש יותר מנויים לפאנפיק מאשר תגובות, אז מי שקורא, שבבקשה יגיב!

~~~

אנבת':

אנבת' התעוררה במיטה לבנה כשפייפר יושבת לצידה.

"פרסי... פייפר, פרסי פה?" שאלה אנבת'. היא סירבה להאמין שפרסי נחטף. היא ניסתה להאמין שזה היה רק חלום רע.

"אנבת'..." פייפר נזהרה במילותיה. "את... את לא זוכרת?"

"לא... פרסי..." אנבת' הייתה שבורה.

"אנבת', אני מצטערת."

"פרסי!" צרחתה של אנבת' הידהדה ברחבי המחנה.
פרסי:

הענק פוליבטוס זרק את פרסי לתוך מים מורעלים, אבל פרסי חשב רק על דבר אחד. אנבת'. רק שלא קרה לה משהו, הוא חשב. תהוג אותי בשביל שהיא תחייה, פוליבטוס. 

"פרסי ג'קסון," קולו של פוליבטוס הדהד ברחבי החדר. "עיכבת אותי מספר פעמים, ועל זה תמות בייסורים רבים. אולי אם היית בא בשקט, הייתי הורג אותך מהר. 

לפתע פרסי חש כאב בגופו. הרעל החל לחדור. הוא ניסה להוציא את הרעל החוצה בכוחותיו, אבל ידע שגם אם הוא ינסה להוציא את הרעל, יש לו ימים ספורים. 

פרסי חשב שזה מספיק כואב, אבל מבחינת פוליבטוס זה לא היה. תמונות הופיעו מול עיניו של פרסי; הוא ואנבת' מתנשקים, היא חוטפת פיגיון בבטנה כדי שלא יפגע בו, הוא ואנבת' בתוך טרטרוס, הוא נלחם יחד עם אביו בפוליבטוס... תמונות רבות, משמחות ומעציבות, מחיו של פרסי. ליבו של פרסי דאב. זה היה העונש הכי נורא שיכלו לתת לו בשביל המוות. זה היה יותר גרוע מהרעל שאפף אותו. רק לראות את חבריו שוב, ולדעת שלא יפגוש אותם לעולם, בלי לומר אפילו "שלום" אחרון.
פייפר:

שעה אחרי שאנבת' שיחררה את הצרחה שלה, היא הלכה לדבר עם ג'ייסון, הייזל, פרנק וניקו, שהיה גם הוא במחנה.

"חייבים לצאת לחפש את פרסי," היא הודיעה להם. "אי אפשר להשאיר את אנבת' במצב כזה. היא תהרוג את עצמה."

"את השארת אותה לבד?" היה נשמע שג'ייסון מצטמרר מעצם המחשבה.

"לא, קלאריס לה-רו איתה." אמרה פייפר.

"טוב, אני אדבר עם כירון," הכריז ניקו. "אנחנו צריכים לקבל רשות למסע חיפושים."
ניקו:

ניקו מצא את כירון הקאנטור בתוך חדרו, מעיין בעיתונים.

"אממ... כירון?" שאל ניקו הנבוך.

"כן, נערי, מה מביא אותך לכאן?" שאל כירון. קולו היה קליל ועליז כמו תמיד. לא נראה היה שמשהו מטריד אותו.

"אני מבקש רשות לצאת למסע חיפושים יחד עם ג'ייסון גרייס, פייפר מקלין, הייזל לבסק,פרנק ז'אנג ו... ואנבת' צ'ייס."

"מה עם פרסי? הוא לא יוצא איתכם? ומסע חיפושים למה?"

"אממ... אז זהו, כירון, הענק פוליבטוס חזר איך-שהוא מטרטרוס וחטף את פרסי. אנחנו מבקשים רשות לצאת לחפש אותו. יש לי הרגשה שקלאריס לה-רו לא תצליח לעצור את אנבת' מלקחת סכין ולהרוג את עצמה ליותר מדי זמן.

מאז המלחמה בגאיה, ניקו לא ראה את כירון עצוב, מודאג או... מוטרד, מפוחד.

"ניקו די אנג'לו, אני מבין את רצונכם לצאת שבעה למסע החיפושים, אבל מספר החניכים שיוצאים למסע החיפושים הוא שלושה. אפילו שיצאתם שבעה למסע החיפושים למלחמה בגאיה, ראינו שזה לא היה כל כך מוצלח."

"כירון, אנחנו חייבים לצאת כולנו." התעקש ניקו.

"אני מצטער, ניקו, אבל אם ברצונכם לצאת למסע החיפושים הזה תצטרכו לבחור שלושה חניכים שיצאו למסע הזה. הם יוכלו לבקר את ריצ'ל קודם כל. אני לא יכול לאפשר מספר גדול יותר, אפילו בשביל פרסי. אני נשבעתי בנהר סטיקס."

ניקו רצה למחות, אבל כירון הבהיר שהשיחה הסתיימה. הוא יצא מהמשרד והלך אל שאר הצוות.

פייפר:

"מה?! אנחנו לא יכולים לבחור שלושה חניכים שיצאו למסע! כולנו צריכים לצאת." הזתעק ג'ייסון ברגע שניקו סיפר את החדשות.

"תירגע, דינמו," פייפר ניסתה להרגיע אותו. "ניקו אמר שכירון נשבע בנהר סטיקס." 

"אז מי יצא?" שאל פרנק.

"אני, הייזל וניקו, אם זה מוסכם על כולם." אמרה פייפר.

"לא." אמרה הייזל.

"מה לא?" שאלה פייפר, מופתעת מעט.

"אני לא אלך. אנבת' היא זו שצריכה ללכת במקומי."

"את בטוחה...?"

"זה החבר שלה. את היית יושבת בשקט עם ענק היה חוטף את ג'ייסון והחברים שלך יוצאים להציל אותו בלעדיך?"

פייפר הנידה בראשה לשלילה, כמסבירה שהבינה. "אני אלך להודיע לה."
אנבת':

אנבת' בעטה בקלאריס, ואז פייפר נכנסה לחדר.

"תודה, קלאריס, אני צריכה לדבר עם אנבת' לבד רגע." אמרה פייפר.

קלאריס הנהנה, העיפה מבט חטוף באנבת', ויצאה מהחדר.

"אנבת'," אנבת' ניסתה לחבוט בפייפר בזמן שדיברה. "זה בקשר לפרסי."

היא חדלה לחבוט בפייפר והקשיבה, דמעות זולגות על לחייה.

"אנחנו יוצאים למסע חיפושים להציל אותו." הכריזה פייפר.

"כמה... כמה זמן עבר מאז שחטפו אותו?" אנבת' ניסתה להימנע מלומר את שמו.

"פרסי נחטף היום, אנבת'. רק לפני כמה שעות," אמרה פייפר בניסיון לעודד את חברתה מעט. "אז בואי נלך לפגוש את רייצ'ל."
ניקו:

ניקו הלך בעקבות אנבת' ופייפר אל הביתן הקטן שבנו לרייצ'ל. פייפר דפקה על הדלת, ורייצ'ל האורקל פתחה אותה. "כנסו." קולה היה שקטע ושליו, כאילו אין אף צרה בעולם. כאליו העולם בנוי ממרשמלו ושוקולד.

ניקו התיישב על הכורסא השחורה הקטנה.

"אנחנו צריכים נבואה." אמרה אנבת' בקול רועד.

"אה, זה. כן. אני מצטערת על פרסי."

"טוב, אז הנבואה," אמר ניקו. הוא הכיר את ההרגשה המעיקה הזו וידע שאנבת' לא מעוניינת לדבר על הנושא. "תוכלי לתת לנו אותה?"

רייצ'ל הנהנה והתיישבה על השרפרף שלידה. "אל עבר ים סוער, אל עבר החצוי האבוד,  

יצאו השלושה, אל עבר שער האיחוד.                      

אחד יאבד בזיכרונות העמוקים, אחד ישא בגורל המאבקים."

ניקו היה מופתע מעט מהנבואה. בדרך כלל מנובא ששלושה חצויים חוזרים. הפעם... זה היה נשמע כאילו אחד יחזור יחד עם פרסי, השאר לא.

הפרק הקודם		הפרק הבא