הדור הבא

הפרק מוקדש לליליבלק, שגם חופרת איתי בבתים, וגם הציעה לי את המפלצות האלה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כל הזכויות שמורות לריק רירדן

ביום הבא שוב הכל חזר על עצמו בהפסקה: הבריונים באו אל ג׳ון וחבריו, מארק איים עליהם, והם ברחו אל כריסטיאן שיעשה להם את השיעורים.

בזמן שכריסטיאן עשה להם את השיעורים, הוא שמע מבחוץ צעקות:

״הצילווו!!!״, ״אריה בבית הספר!!!!״ ו״נחש!!!!!״.

הוא יצא החוצה לבדוק מה קרה, וראה יצור, שלו שני ראשים: אחד אריה, אחד עז. גופו היה אריה, אך זנבו היה דרקון.

מולו ראה נחש ענק וכסוף, שעל ראשו היה כתם לבן שצורתו צורת כתר.

היה לו מזל שהנחש הפנה אליו את גבו.

בין היצורים עמדו ג׳ון, מארק, קרולינה, מייקל, שון, ג׳ורג׳ והארי.

היה ברור שהם בצרות, למרות שהם לחמו יפה. לכולם היו כלי נשק: חץ וקשת, חרבות, וכידונים בצבעים שונים: חלקם ארד, חלקם זהב.

כריסטיאן רץ אל היצור שרוב גופו אריה בלי לחשוב. במהלך ריצתו הופיעה בידו חרב שחורה כמו לילה בלי כוכבים וירח.

הוא דקר, הדף, התכופף והתחמק מהיצור, עד שלבסוף מצא את היצור שוכב על הקרקע, מעינו זולג דם, וחץ שירה ג׳ורג׳ תקוע בבטנו, בדיוק במקום שבו היה לבו, אם היה לו.

בינתיים, שאר החבורה נלחמו בנחש: הארי וג׳ון עפו וניסו לדקור את עיניו של הנחש... רגע... עפו?! רק עכשיו כריסטיאן קלט את מוזרות הדברים. לא יכול להיות שזה חלום. הכוויה שקיבל מהדרקון שנמצא במקום זנבו של האריה היתה אמיתית.

הוא וג׳ורג׳ רצו לכיוון הנחש, ואיכשהו ידעו שאסור להם להסתכל בעיניו, כי אם יסתכלו, ימותו.

קרולינה, ובידה פגיון, ניסתה לדקור את הנחש בזנבו, אך לא הצליחה כל כך. מארק טיפס על הנחש, ותוך כדי כך דקר את קשקשיו בכידונו, שחדר אותם בקלי קלות. שון ניסה להקפיא את הנחש, ותוך כדי לחסום מהנחש להצליף בו.

מייקל היה בצד, עסוק במשהו שבנה. לבסוף הוא קם, ובידו היתה חרב-כידון-פגיון-רובה מתקדם ביותר. הוא לחם בעזרת כלי הנשק המוזר הזה בנחש, תוך כדי שגם ניסה לשרוף אותו.

כריסטיאן זימן שלדים שנלחמו בנחש, ותוך כדי דקר את הנחש בחרבו השחורה.

לבסוף הם הצליחו להכניע את הנחש, והוא נפל על האדמה.

״מה זה היה?!״ שאל ג׳ון.

״זה,״ אמר קול שנשמע שהגיע ממגרש הכדורגל, ״היו מפלצות חזקות מאוד. מה שאומר, שאתם חשובים.״

לפתע הופיע איש שבמקום רגליים היה לו גוף סוס, ושאר גופו היה של בן אדם. לידו עמדו שני אנשים, אחד זכר, ששערו שחור, ואחת נקבה, ששערה קצת בלונדיני, שנראו בני עשרים-שלושים, ולידם עמד איש שחלקו בן אדם, חלקו תיש.

״שלום!״ אמר האיש בעל השיער השחור, כאילו זה משהו שקורה כל יום. ״צריך למהר. לפי מה ששמענו, עוד מפלצות מאוד חזקות תוקפות חצויים שעדיין לא מודעים לזה שהם חצויים כמוכם. כנסו למונית.״

הוא זרק מטבע על הרצפה, ומונית עשויה מעשן שחור הופיעה.

הפרק הקודם		הפרק הבא