הדור הבא

כשאנדר טיפל בצמחים בגינה בהפסקה, הוא שמע צרחות מכיוון מגרש כדורסל.

׳בטח שוב מלי מטפלת במי שיצאה עם אהובה...׳ חשב לעצמו.

אבל הצרחות האלה לא נשמעו כמו העינוי של מלי. הן היו צרחות של פחד. וגם צרחות של זכרים. מלי לא מענה זכרים.

הוא יצא לכיוון מגרש הכדורסל, והופתע לראות את ג׳ן ומלי תקועות בין שני יצורים: אחד שהיה בן אדם ענק בעל ראש שור, ואחד שהיה נחש... עם תשעה ראשים.

ארתור ניסה לקשור את המפלצות בעזרת עלי גפן... (רגע, מה?! איך?!) ולונה ירתה חצים עם חץ וקשת שהופיע משום מקום על היצורים.

אנדר צבט את עצמו. הוא בטח חולם. אבל הצביטה כאבה.

הוא הסתער לקרב, וצמחים רעילים נגעו במפלצות, ולרגע עצרו אותם. זה נתן הזדמנות למלי ולג׳ן לברוח, וכעבור כמה שניות המפלצות חזרו לעצמן.

בינתיים ג׳ן תקפה את היצורים בעזרת חנית שהופיעה פתאום, ומלי... ישבה בצד והתאפרה, כאילו לא קרה שום דבר.

הקרב הזה היה אבוד.

למרות שכולם תקפו בכוח הכי חזק שהצליחו, המפלצות לא נחלשו. רק פצעים קטנים.

לפתע הופיעו משום מקום שבעה ילדים, שני אנשים, ו... איש חצי סוס חצי אדם. אה, וגם נער חצי תיש חצי בן אדם. בעקבות האירועים האחרונים, זה לא הפתיע את אנדר.

הכוח החדש שהגיע עזר לשאר לתקוף את המפלצות, ולבסוף ניצחו אותם.

~~~~~~~~~~~~~~~~ במונית ~~~~~~~~~~~~~~

״אז אתה מוכן להסביר לנו מה זה היה?!״ שאל ג׳ון.

״זה,״ ענה האיש חצי סוס-חצי אדם, שהתברר שקוראים לו כירון, ״היה קרב בין חצויים למפלצות. ואלה היו מפלצות חזקות מאוד. יצאתם מזה במזל.״

״מפלצות?״ ענה מארק. ״מי זה? טום? תוריד את המסכה!״ הוא הפנה את דבריו לסאטיר.

״קוראים לי גרובר.״ ענה לו הסאטיר. ״זה פרסי,״ הוא הצביע על האיש בעל השיער השחור, ״וזו אנבת׳.״ והוא הצביעה על האישה.

״ואתם חצויים.״ אמר פרסי. ״ילדים של אלים מהמיתולוגיה היוונית. וכנראה אתם ממש חשובים, אחרת לא היו תוקפים אתכם בגיל כזה צעיר, ועוד מפלצות כל כך חזקות.״

״לא מאמינים.״ ענה לו אנדר.

״אז איך את מסבירה את זה שהופיעו בידיכם חרבות וכלי נשק, ושיש לכם כוחות מדהימים?״

היה משהו בדבריו.

״וחוץ מזה, אתם תראו הכל כשנגיע.״

״לאן?״

״למחנה החצויים. המקום הבטוח ביותר בשביל חצויים כמוכם.״

~~~~~~~~~~~ בגבעה ~~~~~~~

״הגענו כבר?״ שאלה מלי. ״הרגליים שלי הרוסות.״

״עוד קצת... הנה, הגענו!״

מול החצויים עמד עץ אלון, שסביבו היה כרוך דרקון. דרקון אמיתי.

״בואו.״ אמר כירון. ״זאת הכניסה למחנה.״

הם נכנסו, וישר כשנכנסו הופיעו מעל ראשם סמלים:

מעל ראשו של ג׳ון ברק.

מעל ראשו של מארק כידון אדום.

מעל ראשה של קרולינה הופיע ראי, והיא הפכה ליפהפייה...

מעל ראשו של מייקל הופיעה אש.

מעל ראשו של שון הופיע קלשון.

מעל ראשו של ג׳ורג׳ הופיעו חץ וקשת.

מעל ראשו של כריסטיאן הופיע שלד.

מעל ראשה של ג׳ן הופיע ינשוף.

מעל ראשה של לונה הופיע גם חץ וקשת, כמו ג׳ורג׳.

מעל ראשו של הארי הופיעו נעליים מכונפות.

מעל ראשו של אנדר הופיעו פרחים.

מעל ראשה של מלי הופיע כתר.

ומעל ראשו של ארתור הופיעו עלי גפן.

״מוזר...״ מלמל כירון, אך מייד השתכבה ואמר:

״ברוכים הבאים למחנה החצויים:

ג׳ון - בן זאוס.

מארק - בן ארס.

קרולינה - בת אפרודיטה.

מייקל - בן הפייסטוס.

שון - בן פוסידון.

ג׳ורג׳ - בן אפולו.

כריסטיאן - בן האדס.

ג׳ן - בת אתנה.

לונה - בת אפולו.

הארי - בן הרמס.

אנדר - בן דמטר.

מלי - בת הרה...

ארתור - בן דיוניסוס.

ברוכים הבאים למחנה החצויים! פרסי ואנבת׳ יעשו לכם סיור במחנה, ואחר כך תבואו לבקתה שלי. פרסי יראה לכם איפה זה. אתם מוזמנים למדורה היום בערב!״

הפרק הקודם		הפרק הבא