אדוארד דה-סייתר: סיפורו של קוסם

לולה צחקה וחיבקה את אדוארד, בזמן שהפנים שלו הסמיקו עד לגוון של תותים. לולה צחקה ואז קראה:"אני הולכת לסרוק את הרכבת, אתה בא?", אדוארד רצה לענות "כן!" אבל שמע צרחה של נערה והחליט "אני אצטרף אלייך עוד כמה זמן". אדוארד רץ לקרון הקודם בעוד לולה הלכה לקרון הבא והוא ראה חבורה של קוסמים דוחפים נערה שחורה מאחד לשני, אדוארד צעק לפני שאפילו חשב "היי, תעזבו אותה בשקט!". הבריונים הפילו אותה לרצפה ואחד מהם צחק:" תראו את הגריפינדור הזה, מגן על הנסיכה הקטנה שלו!", אדוארד הביט בנערה המפוחדת ואז פתח את כף ידו... וירה אש על הבריונים.

(זמן לפלאשבק!*) כשאדוארד היה קטן, הוא קרא באחד מספרי הכשפים של אבא שלו (כן, הוא היה ילד קטן אבל חנון גדול) שקוסם יכול לבצע לחשים באמצעות כל דבר, אבל שרביט עדיף כדי להטיל לחשים. מאז אדוארד מתאמן בסתר גם עם חומרים אחרים כמו אבק שעל כף ידו (כמו הפעם שמוזכרת למעלה), שערות שתלש, נוצות וכמעט כל דבר שהגיע מהחי. (סוף פלאשבק!)

אדוארד בהחלט הפחיד אותם. הבעייה המרכזית הייתה שזה לא עבד להרבה זמן: הם שלפו שרביטים והתכוננו לקרב, אדוארד חייך ושלף את שרביטו. הנערים קפצו מעל נחשול של אש שאדוארד התיז לכיוון רגליהם, אבל הם נהדפו על ידי גל של מים. אדוארד הוציא את הטבעת מעל האצבע שלו וברגע קטן היא "הצמיחה" ידית ולהב של קונאי (נשק יפני המשמש להשלכה) שחור כמו הטבעת והצמיד את הלהב אל הצוואר של הבריון הראשי ואמר "אתם תעזבו אותה, אתם תעזבו את הקרון הזה ואתם תעזבו את החיים אם תעזו לנסות לפגוע בה שוב!", אדוארד החזיר את הקונאי לאצבעו וזה קטן לטבעת. הם ברחו משם מהר ואדוארד הקים את הנערה.

"היי, אני אדוארד. למה הם הציקו לך?" הוא שאל, היא השיבה "אני מליסה והם הציקו לי... טוב, בגלל זה.". היא חיבקה את אדוארד, אבל כשהיא הפסיקה הוא ראה נערה אחרת: העור שלה היה לבן ושיערה היה שחור, עינייה החומות הביטו למטה, כאילו בבושה, כשהוא אמר לה "את מטאמורפאגית?" והיא ענתה בפשטות "כן.". אדוארד הביט בה ואמר "נראה שאת זקוקה לחברים... אכפת לך אם אני אהיה חבר שלך?" "לא!" היא קראה "כלומר, כן! אה... זאת אומרת תהיה חבר שלי." אדוארד פתח את הדלת לקרון הבא ואמר "בואי, אני אכיר לך עוד חברה שלי!" הם הלכו עד שראו את לולה שותה שוקו עם קוסם זר (לפחות לאדוארד) והצטרפו לחגיגה. הוא הסביר ששמו בארסט וגם הוא בשנתו הראשונה בבית הספר. לאחר חצי שעה בערך הרכבת כבר עגנה וכולם יצאו דרך היער אל הסירות, ברגע שאדוארד שם לב שמליסה לא לידו הוא הרגיש שרביט שדוקר מאחוריו וקול של תלמיד מבוגר ששואל אותו "אתה החבר של מליסה מיי?". אדוארד נבהל מהמחשבה על מליסה כחברה שלו ואמר "רק הכרתי אותה על הרכבת! היא בחורה חמודה ו... רגע" אמר אדוארד "מי אתה?", הנער סובב את אדוארד (פשוטו כמשמעו: 180 מעלות לצד) והוא ראה שלידו עמדה מליסה שהסמיקה מאוד והוא אמר "מרגע זה אתה תשמור עליה, ברור? אתה תצא עם מי שתרצה אבל תשגיח עליה.", אדוארד הסמיק ואז אמר "בסדר... היי מליסה, תחרות עד לסירות?". שניהם רצו ביער עד שהגיעו לשפת האגם עם כולם ועלו ביחד על סירה, מליסה הביטה עליו וצחקה "זה מזכיר את הסרט בת הים הקטנה!". אדוארד שמע על הסרט פעם אבל מעולם לא ראה אותו "זה לא הקטע שבו הם מתאהבים?", היא ענתה "פשוט תשיט את הסירה..." במבוכה קלה.

כשהם הגיעו לחוף אדוארד זיהה את השינויים שנערכו מאז תקופתו של הארי פוטר וחשב לעצמו "לפני כמה זמן זה היה? מאה או מאה חמישים שנה" אבל המחשבות האלה הפסיקו כשלולה הגיעה אליו ואמרה "סוף סוף אתה כאן! התגעגעתי אלייך כל כך!" וחיבקה אותו. אדוארד נכנס לאולם הגדול, אחד החלקים היחידים שלא השתנו בטירה. הממוינים הסתדרו לפי סדר אקראי ואדוארד היה החמישי, מליסה הייתה השישית, לולה השביעית ובארסט היה השמיני. אדוארד הניח את מצנפת המיון על ראשו והיא אמרה "המפ... שמעת פעם על הארי פוטר? אתה אידיוט גדול ממנו! הא-הא-הא! לך כבר לסלית'רין..." תלמידי סלית'רין הריעו כשאדוארד עבר לשולחנם בתור השני שנבחר לשם, אחריו מליסה הגיעה והניחה את מצנפת המיון "סתומה מטאמור..." מלמלה לעצמה המצנפת אבל מליסה חייכה ושאלה בתום לב "אמרת סלית'רין?", "כן, לכי אל החבר שלך!" היא אמרה כדי שכולם יקשיבו. מליסה התיישבה ליד אדוארד כשהסלית'רינים מריעים וההאפלפאפים מתלחשים ובינתיים לולה שמה על ראשה את המצנפת והיא אמרה "אמממ... רייבנקלו!" ואז גם בארסט עבר לשם. 

אחרי כמה זמן כולם התמיינו וכל אחד הלך למעונות שלו, מליסה החזיקה את ידו של אדוארד בטענה שהיא פוחדת... למרות שהיא לא מיהרה לשום מקום. אחד מהתלמידים המבוגרים יותר אמר לקיר של הצינוק "נחישות של נחש" והקיר נפתח, אדוארד עזב את ידה של מליסה אבל שאל אותה "נפגשים בבוקר?",היא צחקה ואמרה בחולמניות "אני מסכימה."

 בבקשה תגיבו! נ.ב: זה לקח הרבה זמן כי הראש שלי מפוצץ ברעיונות לפאנפיקים אחרים... בכל מקרה, יהיה להם מעניין!

הפרק הקודם		הפרק הבא