נס חג המולד

הארי התעורר לרחש הסופה שבחוץ.

הערב היה ערב חג המולד, והוא לא יכל לחכות לסעודה הענקית שמצפה לו.

נותרו עוד תשע שעות עד שיצטרך לרדת לאולם הגדול, ולכן החל לעטוף את המתנות לחבריו: לרון הוא שלח ספר של קבוצת הקווידיץ' האהובה עליו, חתום על ידי כל חבריה; להרמיוני הוא קנה ערכת עטי נוצות יוקרתיים, שבמשך כל החודש התלוננה על כך שהיא רוצה אותם, אך הם יקרים מדי; ללונה דאג לתמונה גדולה של חד קרן רוכב לעבר השקיעה, שהיה בטוח שתמצא חן בעיניה.

להארי היו מתנות רבות לשלוח, לכן עד שגמר לסדר אותן ולכתוב ברכות לכולם, נותרו עוד שבע שעות לארוחה.

הגריפינדורי ארז את כל המתנות ויצא לעבר הינשופייה בכדי לשלוח את כולן. כשהגיע למגורי הציפורים, עופפה לעברו תנשמת לבנה יפייפיה והתיישבה על ידו, מביטה בו בעינייה הגדולות והצהובות.

"היי, הדוויג." חייך הארי. בתגובה, היא החלה ללעוס בעדינות את אפו. 

"אני צריך ממך טובה." הוא אמר. "תוכלי למצוא את מולי וויזלי ולתת לה את זה? זו מתנת חג המולד של רון ואני צריך שהוא יקבל אותה מחר בבוקר." 

הציפור התבוננה בו במבט מלא משמעות וקפצה מידו. הארי צפה בה עפה בשמיים האפורים, כשהחבילה הצהובה קשורה לרגליה.

הנער החל לחלק מתנות לשאר הינשופים, ולכל אחד נתן הוראות לאן ומתי להגיע. כעבור שעה כבר עופפו שלושים ינשופים אל מחוץ להוגוורטס.

"ווהו, פוטר, תשאיר קצת גם לאחרים."

הארי הסתובב והופתע לראות מאחוריו את דראקו מאלפוי.

הבלונדיני גיחך למראה פרצופו והלך לעבר ינשוף חום גדול, אשר עמד בשקט מופתי והביט בשניהם.

"אז חשבתי על זה," אמר מאלפוי כשגבו מופנה לגריפינדורי. "אני רוצה שנפסיק לריב, רק לחופשת החג. במילא אין פה אף אחד שינעץ בנו מבטים."

שחור השיער שתק. הרבה זמן הוא חלם על היום שבו אויבו יבקש להפסיק לריב, והנה הוא הגיע, אבל איך הוא אמור להגיב?

"אז מה אתה אומר? אתה מסכים?"

הארי חשב מעט, ולבסוף הנהן קלות בראשו.

דראקו חייך וחזר להפנות את תשומת ליבו לציפור.

פוטר החל לצאת באיטיות מהינשופיה, אך בשנייה שחצה את הפנייה, החל לרוץ. הוא הרגיש שהוא אינו מסוגל לסבול את ההליכה האיטית. 

כשהגיע לחדרו, החל לקפוץ על המיטות ולצחוק באושר: מאלפוי בעצמו נתן לו תירוץ לדבר איתו!

לאחר כמה דקות, הארי נרגע ונשכב על מיטתו האישית, מתנשף. 'אני חייב לכתוב על זה לרון.' הוא חשב וקם לעבר שולחנו. הגריפינדורי החל לכתוב מכתב ארוך, בו תיאר את כל אירועי הבוקר, אך באמצע הכתיבה הוא נעצר: מאלפוי בסך הכל ביקש שהם יפסיקו לריב, זה לא שמשהו מדהים קרה ביניהם. הוא וודאי יזם זאת כיוון שהוא רוצה חג מולד רגוע, לא כי הוא מחבב את הארי.

הוא החליט לשרוף את המכתב ולא לספר לאיש, בנתיים. 'אם יקרה משהו, אכתוב מיד לרון.' הבטיח לעצמו.

הנער הביט בשעון: רק עוד ארבע שעות לארוחה!

הוא גמר את סידוריו האחרונים והחל להתארגן, במחשבה שהאוכל יהיה הדבר היחיד המלהיב הערב.

הפרק הקודם		הפרק הבא