ניקו די-אנג'לו: אחרי דם האולימפוס

הפרק מוקדש ל שימוני ול האריהרמיוני!

ג'אז מספרת:

אתמול סוף סוף בחרתי שמלה, אני השאלתי אותה מזיה כי היא קטנה עליה, אבל היא מושלמת עלי: היא לבנה ופשוטה, אבל עדיין יפה מספיק בשביל מסיבה אמיתית. בנתיים סיידי מתכננת את המסיבה של הבנות שתיארך עד לחצי השעה הראשונה של המסיבה ואחריה כולנו נוכל ללכת לרחבה בדיוק בזמן לריקודים הרומנטיים, זה יהיה כזה מגניב! עכשיו אני עוזרת לסיידי להכין דברים למסיבה כמו בקבוק ל"אמת או חובה" ולהגניב אוכל מהארונות בלי שהמבוגרים ישימו לב...

*כעבור 6 שעות, המסיבה התחילה*

"אמת או חובה?" שאלה סיידי את קליאו, "אמת" היא אמרה וסיידי הורתה לה "אמת שאת מחבבת את ג'וליאן". היא נרתעה וקראה בגועל "איו, זה שקר!", כולן התאכזבו מזה. עכשיו אליסה סובבה את הבקבוק והוא אמר שסיידי שואלת אותי, "אמת או חובה?", "אמממ," חשבתי קצת "אמת". סיידי חייכה חיוך ערמומי ושאלה "עם מי היית רוצה לצאת לדייט מהנשף?", "זה לא פייר!" קראתי "אסור לך!". כולן צחקו ואליסה אמרה "נו, ג'אז! זה יהיה כיף!", "בסדר..." רטנתי והסתכלתי על כל הבנים שהיו שם. לבסוף נער אחד "לכד את מבטי", כמו שמבוגרים אומרים: הוא נראה בן גילי, היה לו שיער שחור כמו הלילה, גוף לא רע והכי טוב? לא היה לי סיכוי להתקרב אליו... למה? כי בחורה אחרת דיברה איתו! "הוא" הצבעתי עליו, "הוא מזכיר את וולט!" סיידי אמרה, "אין מצב," אליסה השיבה לה "רואה איך הוא מדבר עם הבחורה הזאת? לוולט יש הרבה פחות אומץ!". קליאו הנהנה בהסכמה... "ג'אז? כדור הארץ לג'אז?" סיידי קראה "אמת או חובה?", הבטתי וראיתי ששוב סיידי אומרת לי מה לעשות "חובה" אמרתי בחשש (לסיידי שלנו יש תחביב לסבך לכולם את החיים) "חובה עלייך לפלרטט עם הבחור שאת מחבבת!" היא קראה בשמחה, "מה?!" הייתי בשוק טוטאלי "נראה לך שאני אצליח כשמולי ניצבת הצרפתייה הזאתי?" הצבעתי על הבחורה שדיברה איתו וסובבתי שוב את הבקבוק. הפעם אליסה אומרת לי מה לעשות (היקום רוצה שאני אתחיל איתו או משהו? לא שאני מתלוננת...) "אמת או חובה?" היא שאלה אותי, "חובה, למה לא?" קראתי בויתור. "חובה עלייך... לתת לכולנו לעזור לך לפלרטט עם הבחור שאת מחבבת!" היא אמרה באושר. אחרי כמה דקות הייתי מריחה מבושם, רגועה כי סיידי השתמשה בהירוגליף חטפ (למצוא שלווה) ודי מוכנה למשימה... הוא ישב על המרפסת והביט על הנוף, "היי, אני ג'אז. מי אתה?" שאלתי בחשש. "אני ניקו די-אנג'לו," הוא אמר וחייך לעברי חיוך קטן "מהנום השישי, איטליה", "אז..." ניסיתי להמשיך את השיחה "אתה נהנה מהמסיבה?".הוא לא הספיק להשיב כי סיידי התפרצה ואמרה "אתם כאלה חמודים! עכשיו קדימה ג'אז, תתקרבי אליו." היא דחפה אותי בקלילות יחסית, אבל מעולם לא הצטיינתי באיזון אז נפלתי. לאן? זה היה כזה חמוד: נפלתי ופתאום הוא תפס אותי והביט לתוך עיניי, וגם אני הבטתי לעינייו החומות-שחורות. הוא הקים אותי לאט עד שעמדתי סנטימטר ממנו, בקושי רב הצלחתי לא לנשק אותו. התנתקתי מהסצנה המשונה בהסמקה וחזרתי לחדר השינה של הבנות, בעודי משאירה אותו המום ליד רחבת הריקודים.

ניקו מספר:

אז תנו לי לקצר את את האירועים: התכוננתי למסיבה והחלפתי את גלימת הכומר בטוקסידו שחור והלכתי לנום ה21 שבברוקלין, אחרי כמה דקות שבהן דיברתי עם בחורה מהנום שלי ("שלי"... ערפול פשוט והם מאמינים להכל) היא הגיעה: היה לה שיער בלונדיני פזור מעט וגלי, ושמלה לבנה יפה. היא הייתה ביישנית, אבל לא בסגנון של "אני יודעת שאתה בלתי צפוי" אלא בסגנון של "אתה מעניין אותי, אבל אני לא יודעת איך להגיע אלייך". כשהיא ברחה אני הבנתי משהו: היא נהפכת להיות אני. ככה הרגשתי כשהתאהבתי בפרסי... אסור לי לתת לה לעשות את זה! אוקיי, עכשיו זה רשמי: אני חוזר לארון וסוגר אותו, לחלוטין אם ג'אז תרצה אותי! אסור לי לגרום לה לסבול כמוני.

*כעבור כמה דקות, חדר הבנות של הנום ה21*

דפקתי בדלת של החדר וחיכיתי, אבל כעבור מעט זמן שמעתי את סיידי אומרת "זאת בטח אליסה, אני אפתח". "היי!" היא קראה בכעס "אל תיכנס לכאן!", אבל חסמתי את הדלת עם הרגל שלי ושאלתי "תוכלי לקרוא לג'אז? אני רוצה להזמין אותה לריקוד.". תוך דקה עמדתי על הרחבה ורקדתי עם ג'אז סלואו צמוד, היא הסמיקה בכל פעם שדרכה בטעות על רגליי, אבל לא היה אכפת לי. "אז, ההורים שלך הם מוסיקאים?" שאלתי בהקשר לשם שלה, היא צחקה כשהבינה ואמרה "לא, אמא שלי היא גננית... זה קיצור של יסמין (ג'אזמין באנגלית)". "כמו הבושם שלך?" שאלתי, ומקרוב היה לה ריח קל של יסמין. "כן, זה ריח נחמד לא?", עכשיו זה היה התור שלי להסמיק והרגשתי חום קל וערפול, כאילו זה רק אני והיא על רחבה אינסופית. כשהשיר נגמר שנינו ישבנו על הספה עד שנער אחד הגיע ואמר לי "גבר, המסיבה נגמרה...", "כן, הפרעה" אמרתי בכניעה, אחרי הכל, זה היה קרטר קיין! נתתי לג'אז כרטיס עם מספר הטלפון שלי ועוד דבר קטן:  נשיקה. כן, נישקתי אותה על השפתיים! השפתיים שלה היו כמו דובדבנים: קטנות, מתוקות ותמיד גורמות לך לרצות עוד. היא משכה אותי לנשיקה ארוכה יותר ונפלנו על הספה, אבל לא הפסקנו להתנשק. בקושי הייתי מודע לזה שסיידי שמה יד על הפה של קרטר בניסיון להשתיק אותו כשהתנתקתי ואמרתי לה "ג'אזמין, האם תרצי לצאת איתי לדייט מחר?", היא הסמיקה ואמרה "הו ניקו, ברור!" וחיבקה אותי. ראיתי פינה קטנה ומוצלת בנום ורצתי לשם בצעקות "היא אמרה כן!" והתמוססתי לצללים ישר אל המיטה שלי במחנה החצויים, נרדמתי תוך דקה עם חלומות על מה שיקרה ביני לבין ג'אז. 

*באותו הזמן, הנום ה21* 

קרטר: "סיידי, הבחור הזה שג'אז התנשקה איתו, משהו בו לא נראה לך... מוזר?" 

סיידי: "אתה יודע שג'אז רוצה חבר שנים! פתאום בה אליה האביר על הגמל הלא-מפליץ (מי שקרא הבין) ואתה רוצה שהיא תוותר עליו?!"

קרטר: "נזכרתי! זוכרת את השרשראות של פרסי ואנבת'? גם לו הייתה כזאת!"

סיידי: "בחיי תחות, אתה צודק! רגע, הוא יווני?! הפעם האחרונה שהפגישו בין המצרים ליוונים הייתה כש... זה חוזר?!"
בסתת: "מה חוזר?" 

קרטר+סיידי: "בסתת, חזרת!"
סיידי: "הו כן, זה לגמרי חוזר..." 

כרגיל, תגובות ואני ממשיך!

הפרק הקודם		הפרק הבא