אמת (המשך לאהבה אסורה)

שירימו ידיים כל מי שזוכר את אהבה אסורה.

עכשיו שירימו ידיים כל מי ששנא אותי על הסוף שלו.

עכשיו שירימו ידיים כל מי שרצה המשך.

עכשיו שירימו ידיים כל מי שזוכר שהבטחתי פיצוי על מבט חטוף.

נחשו מה?!?!?!

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

כתבתי לכם המשך לאהבה אסורה!!!!!!!

אני חושבת שאני מסוגלת לשמוע את צרחות השמחה שלכם.

אז אחרי שקראתי שוב את מבט חטוף, הבנתי כמה שברתי לכם את הלב וכמה שהרגשתם רע (גם קראתי בתגובות), אז רציתי לפצות אתכם בפאנפיק חדש, אבל אז חשבתי: "מה יותר ישמח את הקוראים שלי מפאנפיק חדש? פאנפיק המשך!!" וככהנולד הפאנפיק אמת, שהוא בעצם המשך לאהבה אסורה.

אוהבת אתכם ❤❤❤

הארי הביט בעיניו של דראקו.

"אתה מוכן?" הוא שאל, ואחז בידו.

"מוכן." חייך השני.

הם נכנסו יחד לאולם הגדול.

שום דבר בעולם לא הכין אותם לדבר הבא. 

בשנייה שפתחו את הדלתות, כל המבטים הופנו כלפיהם.

פוטר הרגיש את ליבו דופק מהר יותר, אך לא שיחרר את ידו של מאלפוי. הוא ידע שבוהים בהם -הוא היה רגיל למבטים- , אבל הפעם הסיבה לבהייה הייתה שונה.

הם המשיכו ללכת עוד כמה רגעים כשלפתע מישהו צעק: "קוקסינלים מזדיינים!!" וכל האולם רעש.

"שקט!" צעק דמבלדור בקול מוגבר.

התלמידים השתתקו.

"הארי, דראקו," הפרופסור המשיך. "האם תוכלו להסביר לנו מה פשר הדבר?"

הסלית'ריני בלע את רוקו.

"אלה... אני והארי האמיתיים." הוא אמר. "אני... אנחנו... הומוסקסואלים." 

דמבלדור הביט בשניהם. "למשרדי, עכשיו." 

שניהם הלכו משם, לא מפרידים את ידיהם.

כשהגיעו אל פסל הגריפון הענקי, עמדו בשקט, מחכים לפרופסור שיפתח את החדר. הוא לא איחר להגיע.

"צפרדעי שוקולד." מלמל האיש הזקן והחל לעלות במדרגות. הארי ודראקו מיהרו אחריו. 

"בנים," הוא פתח. "אני מקווה שאתם מבינים את חומרת הדבר שעשיתם עכשיו."

שתיקה.

"אני אינני יכול לסלק אתכם מבית הספר בגלל נטייתכם המינית, וגם אינני מתכוון לנסות, אך אני לא בטוח שראשי הבתים שלכם יעניקו לכם כזו אפשרות."

"תהיה בטוח שאני לא." נשמע קול זועם מאחוריהם, וסנייפ נכנס אל החדר. "מאלפוי, אינך מורשה להישאר עוד בביתי, ועוד היום אשלח לאביך מכתב בנושא."

"אך, סוורוס, אם תעשה זאת, תאבד את משרתך במידי." אמר דמבלדור בחביבות. 

"אני אומנם לא אסלק את פוטר מביתי," מקונגל הצטרפה אליהם. "אבל לא אסתיר את העובדה שקשה לי עם החדשות." 

"רגע," דראקו הפנה את תשומת הלב אליו. "אם אני לא נשאר בסלית'רין, איפה אני אהיה?" 

"את התעלומה הזו נשאיר למי שהכי טובה בזה." חייך אלבוס ולקח בידיו את מצנפת המיון.

"עוד פעם מאלפוי?" היא מלמלה בעצבנות.

"הו, כן. רק שהפעם, עלייך לשבץ אותו בכל בית שאת רוצה, פרט לסלית'רין."

"פרט לסלית'רין? בלתי אפשרי. אפילו מידיך אני יכולה לחוש שהוא שייך לשם." 

"לפחות תנסי." הוא אמר והניח אותה על ראשו של דראקו. 

"המ... הכל פרט לסלית'רין..." הבלונדיני שמע אותה בראשו. "משימה קשה, בהחלט משימה קשה... בואו נראה... להפלפאף הוא לא ילך, וגם ברייבנקלו תהיה מעט בעיה, אך זה משאיר אותנו עם... אני תוהה אם זה יצליח... טוב, נו, שילך לגריפינדור." היא אמרה לבסוף בקול רם ונדמה.

תגובות על כמה שאני מדהימה ומהממת ומושלמת יתקבלו בברכה 😂.

		הפרק הבא