שעת חצות

"הכל מוכן כמו שביקשת, כבוד הנשיא" אמר קברניט המשחק הראשי "היוונים הושתלו במחוז חמש, הרומאים באחת-עשרה, הזאב והחצי ערפדה במחוז שתיים, האחים הזאבים באחת, ושידרנו הודעה לציבור". "מצויין, סנקה" חייך הנשיא סנואו את חיוך הנחש שלו "השנה משחקי הרעב יהיו מעניינים במיוחד".

-------

אנבת' ממש לא אהבה להודות בזה, אבל היא לא ידעה כלום. מהרגע שהנערה בעלת הפנים המחודדות והשיער האדום-חלק העירה אותה העולם השתגע, כי היא התעוררה במדינה שבכלל לא קיימת מבחינה גיאוגרפית, לא הצליחה ליצור שום קשר עם אמא שלה, והנערה האדמונית אמרה משהו על זה שכנראה לא סיפרו להם כלום כי עומדים להעלות אותם קורבן. כשאנבת' שאלה מה זאת אומרת, הנערה אמרה שהנשיא שלהם אמר בהודעה מיוחדת שכמה נשיאים אחרים שלחו מתמודדים כדי להשתתף במסורת משחקי ברעב המפוארת.  את המילים האחרונות היא אמרה במרירות ובגילגול עיניים. 

עכשיו אנבת' עמדה בלב חבורה של נערות מפוחדות, והקשיבה לאישה המגוחכת עם השיער הירוק והעור הסגול, שדיברה על איך נוצרה פאנם. אנבת'הבינה לחרדתה שפאנם היא מדינה שהתפתחה מאות שנים לאחר תקופת חיה של אנבת'. אז ככה נראה העתיד. היא בהחלט מעדיפה את ההווה הקודם שלה. ראטר, האישה ירוקת השיער, החלה להסביר על משחקי הרעב, ורק אז אנבת' קלטה למרבה הזוועה שהיא הולכת להשתתף בהם. היא ממש קיוותה שהיא לא תצטרך להילחם בשמלה האפורה החגיגית שהנערה הג'ינג'ית השאילה לה. אחרי מבט אחד בילדים החיוורים והשדופים של מחוז חמש, היא הבינה שגם בנעלי עקב יש לה יותר סיכוי. המחשבה העבירה בה צמרמורת. 

"ונתחיל עם הגברות!" צהלה ראטר, ושלפה פתק מקופל. "פינץ' ראג'וב" היא התענגה על כל הברה. הנערה שדיברה איתם קודם, פינץ', עלתה לבמה. היא נראית אדישה לחלוטין, אבל היא בטוח מתה מפחד. ילד קטן, אולי בן שבע, צעק מהקהל "אל תלכי!". פינץ' הצליחה להתעלם גם מזה בזמן שעל הבמה נעמד נער גבוה וגמלוני. "עכשיו קבלו את האורחים שלנו, אנבת' צ'ייס ופרסי ג'קסון!" ראטר כבר כמעט התעלפה מהתרגשות. אנבת'עלתה לבמה ונעמדה ליד פינץ', והאחרונה השיבה חיוך ציני.

אנבת' ופרסי נכנסו לרכבת, שלובי ידיים, ופתאום היא הבינה שהיא כבר נלחמת על חיה. מזלה שהיא אלופה בבאסטרטגיה, כי היא ידעה בדיוק מה יהיה הצעד הבא שלהם, ואסור לה לפשל.

הפרק הקודם		הפרק הבא