עולם חדש

ג'ייסון

"ניצחתי!" קרא פרסי באושר.

ג'ייסון, פייפר, אנבת' ופרסי בדיוק שיחקו מונופול כשפרנק נכנס. "כירון קורא לכולנו", אמר פרנק, "עכשיו."

ארבעתם קמו מייד, וג'ייסון קם במהירות כזו שהכיסא שלו נפל. במהלך הדרך לביתן המרכזי, ג'ייסון תהה מה היה יכול לקרות שגרם לכירון לזמן את כולם. אחרי המלחמה עם גאיה ג'ייסון היה אמור להיות שמח ורגוע, אבל האמת שהוא רק היה מתוח יותר.

הטעות הגדולה ביותר שלו הייתה להירגע אחרי הקרב במצודת אותריס, ואז הוא נחטף בידי יונו (או הרה, לדעת ג'ייסון היא הייתה גרועה בדיוק אותו הדבר) והתחילה המלחמה בגאיה והענקים.

אחרי זה, גם אם ג'ייסון היה רוצה הוא לא היה יכול להניח לעצמו להרגיע את עצביו המרוטים.

ולכן הוא היה לחוץ מזימונו של כירון. האם נובאה עוד נבואה? שאל את עצמו בחשש. הוא לא העלה בדעתו אויב שיהיה גרוע יותר מגאיה, אבל זה לא אומר שאין כזה.

מרוב שהיה שקוע במחשבות, הוא לא שם לב שהם הגיעו כבר לביתן המרכזי ונתקע בפרנק. כירון היה שם, יושב בתוך כיסא הגלגלים הקסום שלו, אבל הוא לא נראה מודאג או חושש, רק.... מהסס.

לידו עמדו כבר הייזל וליאו, ונראו מסוקרנים לא פחות מאיך שג'ייסון הרגיש.

"גיבורים יקרים," פתח כירון, "אחרי שיחות רבות אני ו-"

"רגע רגע רגע," קטע אותו ליאו, "מה זאת אומרת אחרי שיחות רבות? קרה משהו רע?" ליאו ביטא בקול את מה שג'ייסון פחד לשאול.

"לא ליאו." אמר כירון בעצבנות, "אם תקשיב תבין ותוכל להסיק בעצמך אם זה רע או טוב."

"בסדר, סליחה." מלמל ליאו.

"טוב, בתקווה שלא יהיו לנו עוד הפרעות מסוג זה ואחר," המשיך כירון והעיף מבט בליאו, "רציתי להודיע לכם שאני והמנהל של הקבוצה האחרת החלטנו שצריך להפגיש ביננו, ובתור התחלה לשלוח כמה נציגים שלנו אליהם. אם לא תיהיה מצידכם התנגדות, אתם אמורים לצאת לדרך מחר בבוקר ועד תחילת השנה אתם תשהו בבית של אחד מהם. שאלות?"

כולם הרימו את הידיים שלהם.

"כן ג'ייסון?" כירון פנה תחילה אליו.

"מי אלה הקבוצה השנייה?" שאל, " וכשאמרת עד תחילת השנה... אתה מתכוון שאנחנו ניהיה שם גם במהלך שנת הלימודים?"

"חכה רגע, פרה פרה." אמר כירון.

"אלא אם כן הפרה היא פרנק." גיחך ליאו. פרנק הזעיף לעברו פנים. זה היה כל כך מגוחך, שאפילו ג'ייסון הצליח לחייך חיוך קודר. "אחי," הוא אמר לליאו, "תיתן לכירון לדבר, אני רוצה לקבל תשובות."

"בנוגע לשאלה הראשונה שלך," המשיך כירון, "אני אסביר לכם עליהם עוד מעט, ואני רוצה שתדעו שהם מיוחדים לא פחות ממכם. והשאלה השנייה- כן, אתם תישארו שם גם למשך שנת הלימודים, כי יש להם בית ספר מיוחד."

"והם יודעים עלינו?" שאל פרסי, "כאילו, הם יודעים שכל המיתוסים מהמיתולוגיות אמיתיים ושאנחנו ילדים של האלים?"

"לא. הם עצמם לא יודעים, ורק דמבל-" כירון עצר את עצמו, "ורק האחראי עליהם יודע. למעשה, הוא זה שיצר איתי קשר וביקש ממני לשלוח דווקא אתכם. ועכשיו, אני מניח שאני צריך לתת לכם את ההסבר עליהם. תשתדלו לא להתעלף." 

והוא התחיל להסביר.

		הפרק הבא